לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך,
מסכת עבודה זרה דף ח,א
אמר: “אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו,
וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים”
עמד וישב ח’ ימים בתענית [ובתפילה]
כיוון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך,
אמר : “מנהגו של עולם הוא”.
הלך ועשה שמונה ימים טובים.
לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים…