ימי ניסן- ברכת האילנות

ימי ניסן- ברכת האילנות

מאת הדס ונועם ילינק

רציונאל

השמש זורחת, השדות פורחים, הציפורים פוצחות בשיר. איזו הרגשה יש בלבכם בעת היציאה החוצה אל הטבע, בעת האביב?
המצווה המבשרת את בא האביב  ברכת האילנות. זוהי  ברכה ייחודית שניתן לברכה פעם אחת בשנה בעת ראיית עצי פרי מלבלבים בחודש ניסן.  מה משמעות ברכה זו? מה היא מעוררת בקרב האדם הרואה את הפריחה? 

פתיחה

אני רוצה תמיד עיניים | נתן זך

אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות
את יפי העולם ולהלל את היופי
המופלא הזה שאין בו כל דופי ולהלל
את מי שעשה אותו יפה להלל
ומלא, כל כך מלא, יופי.

ואינני רוצה להיות עיוור ליופי
העולם כל עוד אני חי. אני אוותר
על דברים אחרים אבל לא אומר די
לראות את היופי הזה שבו אני חי
ושבו ידי מהלכות כמו אניות וחושבות
ועושות את יד באומץ ולא פחות
מכך, בסבלנות, סבלנות בלי די.

ולא אחדל מהלל, כן, להלל לא אחדל.
וכשאפול עוד אקום – ולא רק לרגע –
שלא יאמרו
הוא נפל. אלא הוא קם עוד רגע להלל
בעיניים אחרונות
את שלהלל לא יחדל.

שאלות לדיון

• מה המשורר רוצה?
• איזו הנאה מתקבלת מראיית יפי העולם?
• למה כל כך חשוב לו להלל? מדוע הוא לא מסתפק בהנאה מהיופי?
• אילו ביטויים מעולם הרוח משמשים את נתן זך? מדוע הוא נזקק להם?

לימוד בחברותא

אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי דניסן וחזי אילני מלבלבי, (תרגום: היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים) אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהם בני אדם.

גמרא ברכות דף מ”ג עמוד ב

• מהי ברכה? מה הקשר לשיר הפתיחה?
• מה מעורר אצל האדם היוצא אל הטבע את הברכה? האם גם אתם חשים זאת?
• מדוע הפריחה מביאה לברכה על שלא חיסר בעולמו כלום?
• ה “היוצא” – האם לדעתכם יש כאן דרישה לאקטיביות של האדם- לצאת, או שהכוונה היא למי שיוצא ממילא?

פרי או פריחה

מה משמעות הברכה על הפריחה? היה יותר מובן אם היינו מברכים על פרי- על דבר מוגמר. מה עניין ברכה על הראשית, התחלת הצמיחה?
ייתכן שההבחנה בין שתי הברכות מבוססת על טבעו של האדם. כאשר האדם רואה אילן שפירותיו ראויים לאכילה – הרגש הראשון המתעורר בו הוא הרגש התועלתני השימושי, והוא מברך את הקב”ה על כך שזיכהו להגיע שוב לעונתו של פרי טעים זה – “שהחיינו”. כאשר הפרי הבשל עומד לנגד עיניו, האדם מרוכז רק בו
ובתועלת שעשויה לצמוח לו ממנו, ואינו פנוי לשעות ליופיו של האילן ולפרחיו. אבל כאשר רואה האדם אילן שפירותיו עוד אינם גמורים – הוא פונה לצדו האסתטי, מעריך את יופיו ואת טובו ומברך את הקב”ה על שיצר אילן כה נאה: ברכת האילנות.

הרב יצחק ברט, בית המדרש הווירטואלי

סיכום במליאה

שתפו את החברים במסקנות שעלו מתוך הלימוד בחברותא.

לסיכום היחידה נקרא את הקטע הבא של הרב עוזי קלכהיים:

לאחר חורף רטוב וסגרירי, אחרי ששבו העבים אחר הגשם, מתייצבת לפנינו חמה של ניסן. בזיו פניה המאירות
והמחייכות ובקרניה החמות והמלטפות, מבשרת לנו על ימי האביב הקרבים ובאים.ולעומתה נענית האדמה
ומתחממת ומוציאה צמחייה, ומתעטפים האילנות בלבושם האביבי הירוק,אחר שהיו מושלכים חשופים כל החורף
לקור ולגשמים. ובתרועת אביב עונים האילנות, בפריחותו בריחות הממלאים חללו של עולם. גם אנו כבני אדם, זוכים
באותה עת לעדנה מיוחדת, ופינו מתמלאשירה, בברכת האילנות .

הרב עוזי קלכהיים זצ”ל, ברכת האילנות

• האם באזור מגורכם יש עצי פרי מלבלבים או שמא זה מאמץ למצוא עצים אלו לשם קיום הברכה?
• חישבו מה אתם כקהילה יכולים לעשות על מנת להנגיש את הטבע לקהילה שלכם.

אדם שהיה חי בעת כתיבת הגמרא, ככל הנראה לא היה צריך להתאמץ על מנת למצוא שני אילנות מלבלבים. לעומת זאת בעולם המודרני, רבים מאיתנו עוברים ימים שלמים מבלי “לפגוש” עצי פרי בפריחתם. ברכת האילנות מזמינה אותנו להרים את הראש ממסך המחשב, להניח את הניקיונות לפסח ולצאת מד’ אמותינו לעולם הטבע – לראות, לחוש ולהתבונן. אז קדימה, לצאת…

להרחבה:

דף לימוד- ברכת האילנות– אורי בן דוד

מאמר- ברכת האילנות – המאמר השלם של הרב עוזי קלכהיים

מאמר- ברורים בברכת האילנות – הרב אברהם סוחובולוסקי

מאמר- ברכת האילנות – הרב יואל פרידמן