כיצד אנחנו אוכלים?

כיצד אנחנו אוכלים?

זמן: שעה

גיל: חטיבות ביניים-תיכון

עזרים: מצרכים לאפיית חלות

פתיחה

גבולות | אהוד בנאי
אין לו זמן לשבת, לאכול כמו בן אדם
את הכל הוא שם בפיתה, טס בכביש לפני כולם
עוקף מהימין, אחר כך שובר לשמאל
היה רוצה להתיישר אבל כבר לא ממש יכול.
(מומלץ להשמיע את השיר ברקע)

•    מה אהוד בנאי אומר בשיר שלו?
•    האם מוכרת לכם הסיטואציה של ‘האוכל המהיר’?

משחק סימולציה:

שלב א’ יוצאים החוצה, משימות התרוצצות/משחק/פעילות… (בהתאם לגיל)
שלב ב’ נכנסים פנימה – שואלים מה היה צבע השמים, איזה פרחים ראיתם בסביבה, האם שמעתם את הציפור מצייצת?

בחברה המודרנית נולד הביטוי ” FAST FOOD” כמה שיותר מהר יותר טוב.
זה חלק מתרבות הצריכה. המעודדת להספיק כמה שיותר בכמה שפחות זמן.  לכאורה היינו יכולים לחשוב שככה מספיקים יותר- האמנם??
האם בכך שאני אוכל מהר ורץ מהופעה לסרט לקניון- אני מספיק יותר או מפספס דברים בדרך?
האם אני מסוגל ליהנות מהאוכל?  האם אני מסוגל לגשת אל האוכל באופן אחר, מכיל, מעריך , מברך עליו, מודה למי שטרח ובישל למעני…

אכילה וברכה:

רבי בא בריה דר’ חייא בר אבא:
 אכל מהלך עומד ומברך. 
אכל עומד יושב ומברך. 
אכל יושב מיסב ומברך. 
אכל מיסב מתעטף ומברך. 
אם עשה כן הרי הוא כמלאכי השרת.

תלמוד ירושלמי, ברכות דף נו, א פרק ז הלכה ה

•    מה הנקודה אותה רוצה ר’ בא בריה להעביר בדבריו?
•    מה המשמעות של זה בחיים שלנו?

ראינו בדף הלימוד הקודם על משמעות הברכות (בקשת רשות, שבח והודיה) כעת אנו לומדים ערך נוסף שמתקיים – להאיט!
כשאדם רעב, הוא לא חושב על דברים אחרים. הוא מרוכז כל כולו במזון הנמצא לפניו, שקוע בתאווה שלו. הברכה לפני האכילה מעדנת את האדם, מזכירה לו שלא הכל זה תאוות. שאפשר אחרת. שהמזון הוא לא שלי, ואני מברך לפני, מבקש רשות, מוקיר תודה ורק אז אוכל.

העשרה

עקרונות הסלאו-פוד SLOW FOOD
•  הארוחות הן סוג של אירוע חברתי, שצריך להיערך סביב שולחן, עם מפה וכלים נאים, בניחותא, בצוותא ולא באכילה חפוזה מול הטלוויזיה…
•  האוכל שאוכלים צריך להיות טרי, מקומי ועדיף כמובן לאכול פירות וירקות בעונתם ולא כאלה שעברו שינוע מקצה אחד של העולם למשנהו.
•  SLOW FOOD דוגלת בשימוש במוצר עד תומו. כלומר, אם מכינים סלט מפלחי תפוז, יש להשתמש בקליפותיו לריבה, למשל. כאשר מגישים דג, יש להשתמש בעצמות להכנת ציר דגים.
•  שימוש במוצרים מקומיים הוא נר לרגלי החברים בארגון. חיפוש אחרי עשבי תבלין הנמצאים בהישג יד, חומרים זמינים שקל למצוא ואין שום צורך לרוץ ולחפש מי מייבא אותם.
•  הקרבה לטבע ולחומרים היא שם המשחק.
קראו עוד באתר  slowfood.

מכינים בבית! חלות לשבת:

מצרכים
1 ק”ג קמח
1 שקית שמרית
3 ביצים
3/4 כוס שמן
3 כפות סוכר
1 כף מלח
2 עד 2.5 כוסות מים
ביצה להברשה

אופן ההכנה
1. שמים בקערה גדולה את כל החומרים עם 2 כוסות מים, ומתחילים ללוש. אם הבצק מרגיש יבש מוסיפים עוד מים בהדרגה. הבצק צריך להיות רך וגמיש ולא להידבק לידיים.
2. לשים 10 דקות.
3. מכסים את הקערה בניילון נצמד ושמים במקום חמים להתפחה – שעה עד שעה וחצי, עד שהבצק מכפיל את נפחו.
4. מוציאים את הבצק למשטח עבודה ולשים קצת.
5. מחלקים את הבצק ל-6 חתיכות שוות.
6. קולעים מכל 3 חתיכות צמה (בסך הכל שתי חלות), שקצה אחד שלהן עבה והשני דק. מקפלים את הצד הדק מעל החלק העבה ומצמידים היטב.
7. מניחים במגש עם נייר אפייה ומברישים בביצה הטרופה.
8. מחממים תנור ל-180 מעלות.
9. מתפיחים עוד 20 דקות, ואופים 40 עד 45 דקות. אפשר להכין מהבצק לחמניות או חלות קטנות, ובמקרה הזה לאפות 30 דקות בלבד.