כל ימי הארץ לא ישבותו

עד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקר וָחם, וְקַיִץ וָחרֶף, וְיום וָלַיְלָה, לא יִשְׁבּתוּ. “לא יִשְׁבּתוּ” מִלְּהַתְמִיד עַל אותו הָאפֶן בִּלְתִּי טִבְעִי שֶׁהִגְבַּלְתִּי לָהֶם אַחַר הַמַּבּוּל, וְזֶה שֶׁיֵּלֵךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל גַּלְגַּל נוטֶה מִקַּו מַשְׁוֵה הַיּום, וּבִנְטִיָּתו תִּהְיֶה סִבַּת הִשְׁתַּנּוּת כָּל אֵלֶּה הַזְּמַנִּים, כִּי קדֶם הַמַּבּוּל הָיָה מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ תָּמִיד בְּקַו מַשְׁוֵה הַיּום, וּבָזֶה הָיָה אָז תָּמִיד עֵת הָאָבִיב, וּבו הָיָה תִּקּוּן כְּלָלִי לִיסודות וּצְמָחִים וּלְבַעֲלֵי חַיִּים וּלְארֶךְ יְמֵיהֶם.
וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה זֶה “כָּל יְמֵי הָאָרֶץ” עַד אֲשֶׁר יְתַקֵּן הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֶת הַקִּלְקוּל שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהּ בַּמַּבּוּל, כְּאָמְרו “הָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עשֶׂה” (ישעיהו סו, כב), כִּי אָז יָשׁוּב מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ אֶל קַו מַשְׁוֵה הַיּום כְּמֵאָז, וְיִהְיֶה תִּקּוּן כְּלָלִי לִיסודות וְלִצְמָחִים וּלְבַעֲלֵי חַיִּים וּלְארֶךְ יְמֵיהֶם, כְּמו שֶׁהָיָה קדֶם הַמַּבּוּל, כְּאָמְרו “כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת, וְהַחוטֶה בֵּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל” (שם סה, כ). וְזֶה רָצָה בְּאָמְרו “מוצָאֵי בקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין” (תהלים סה, ט)