לאמץ עץ
על פי מאמרה של – Barbara Lerman-Golomb,
תרגום ועריכה – מיכל ברגמן
למי מתאימה הפעילות – פעילות זו מתאימה ליחידים ולקבוצות בכל גיל:
ניתן לקיים אותה עם ילדי גן ובי’ס, במסגרת תנועות נוער, מרכזים קהילתיים או בתי כנסת ועוד.
רציונאל – בעיקר בט”ו בשבט, כאשר מקובל לדון ב’שמירת הסביבה’ , ניתן לבצע פעילות שכזו – הממחישה שהסביבה היא בכל מקום בו אנו חיים ופועלים – הסביבה אינה רק ‘טיול בטבע’ אלא היא כאן ועכשיו, היא חלק ממי שאנחנו גם כשהיא רקע כל כך מוכר לחיינו, עד שאנו כמעט ואיננו שמים לב לקיומה; הסביבה היא העצים ‘שלנו’, ברחוב ‘שלנו’ ולכן יש לנו אחריות אליה ואנו קשורים אליה רגשית ותרבותית.
מטרות –
• ליצור קשר בלתי אמצעי בין המשתתפים לבין סביבת מגוריהם.
• להמחיש את המושגים ‘סביבה’ ו’שמירת הסביבה’ כחלק מחיי היומיום והמתרבות המקומית שלנו.
לימוד לקראת פעילות
אפשרות א’
בסעודת ‘פירות ארץ ישראל’ בגולה, בחמישה עשר בשבט, ביקש רבי מנחם מנדל מקוצק מתלמידו, רבי יצחק מאיר, לדרוש מענייני דיומא [ללמד על טו’ בשבט]. פתח רבי יצחק מאיר בפלפול בסוגיית הגמרא על ראש השנה לאילן [לימוד מתוחכם המבוסס על הכתוב בגמרא בעניין טו’ בשבט] […] אמר לו רבי מנחם מנדל: לו היינו בארץ ישראל, די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו.
מרטין בובר, אור הגנוז, תל אביב תשל’ז
לדיון:
• מה ההבדל בין דיבור למעשה?
• מה אתם מעדיפים – לדבר על טבע וסביבה או לפגוש אותם? מדוע?
• האם אתם נוהגים להתבונן בעצים שבסביבתכם?
• האם יש עץ שאתם קשורים אליו? שמשמח אתכם?
אפשרות ב’
אמר רבי יהודה: היוצא בימי ניסן ורואה אילנות שמלבלבים אומר: ברוך שלא חיסר [החסיר] בעולמו כלום וברא בריות טובות [אנשים טובים] ואילנות טובות להתנאות בהם בני אדם.
תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מג עמוד ב
לדיון:
• האם אתם מתבוננים לפעמים בעצים שבסביבתכם הקרובה (חצר, רחוב, מגרש משחקים , שדה )?
• האם יש לכם יחס לעצים הללו? במה זה מתבטא?
• האם אנו נהנים מהעצים שבסביבתנו רק כשהם פורחים?
• מה הקשר בין אנשים טובים לעצים טובים, לדעתכם?
• האם עלינו להיות ‘אנשים טובים’ כלפי העצים שבסביבתינו? כיצד?
אז מה עושים?
1. צאו לסיור בסביבה הקרובה ובחרו עץ – זה יכול להיות העץ שגדל בגינה הפרטית שלכם, ברחוב, בשכונה או בגינת המשחקים הקרובה.
• יתכן ותרצו לאמץ עץ שזקוק לטיפול מיוחד.
• יתכן ותהיו מעוניינים לאמץ דווקא עץ יפה במיוחד, עתיק באופן יוצא דופן או בעל נוכחות מיוחדת בסביבה (עץ שמצל על גינת המשחקים, למשל).
2. כעת הגיע הזמן לברר מהו הסוג אליו משתייך העץ – תוכלו להיעזר במגדיר עצים או לשאול מומחה בתחום.
3. עתה אפשר להתחיל וליצור לעץ תעודת זהות, בצורת אלבום:
• ציירו את העץ באלבום או הדביקו צילומים שלו.
• אספו חלקים שנשרו מהעץ לאלבום: עלים, ענפים, פירות, פרחים או מחטים. שימו לב! אל תקטפו מהעץ, אלא אספו את מה שהעץ השיר לקרקע.
• הכינו תמונה של עלה – הניחו דף נייר מעל לעלה, וצבעו את משטח הנייר שמתחתיו העלה, עד שצורת העלה תופיע על הנייר.
• בקרו את העץ שלכם לפחות פעם בשבוע ותארו את מצבו בתעודת הזהות שלו: צבע העלים, נשירת העלים, עלים חדשים, ענפים שבורים, ציפורים ו’חברים’ נוספים הקשורים לעץ (נמלים חיפושיות וכד’).
• אספו מידע מדיד על העץ שלכם: גובהו, רוחב מוטת הענפים שלו (לשם-כך היעזרו בפעילות ‘למדוד עץ’
4. שתפו במידע שלכם לגבי העץ: הכינו לוחית מידע והניחו אותה בסמוך לעץ. המידע יכול לכלול את שם העץ, וכן ידע על הניצנים, העלים, גילו של העץ וכד’.
ולא פחות חשוב – עודדו את חבריכם לאמץ עץ משלהם!
מתוך אתר coejl