מה אני יכול לעשות בטו בשבט

הצעות מעשיות לפעילות בחודש שבט ובט”ו בשבט

ישראל גלון

1.    אמץ עץ – יוזמת משרד החקלאות –  היוזמה הראשונה לפעילות “אמץ עץ” היתה יוזמה של המחלקה להנדסת הצומח גננות ונוף במשרד החקלאות לפני כעשרים שנה משנת 1989. מצורף דף פעילות עם רעיונות בנספח. אנו ממליצים להתחיל פעילויות מסוג זה בחודש שבט במסגרת יישובית, שכונתית, בית ספרית וכדומה.

2.    אמץ עץ – יוזמות פרטיות – בשנת 2005 החל ביוזמה ברוכה  אילן גולדשטיין פעיל סביבתי וחובב עצים תל אביבי אשר בשנת 2005 כתב תוכנית לימוד לחינוך היסודי הנקראת “אמץ עץ-עצים בסביבה העירונית”. תוכנית הלימוד והחוברת שהופקה הינם פעילות משמעותית בהגנה על עצים ובחינוך למודעות מגיל צעיר.

3.    נטיעות עצים – ייעור עירוני – טע עץ –
  “וכי תבאו אל הארץ ונטעתם” – – אמר להם הקדוש-ברוך הוא לישראל: אף-על-פי שתמצאו אותה מלאה כל-טוב לא תאמרו: נשב ולא נטע אלא הוו זהירים בנטיעות: כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים אף אתם היו נוטעים לבניכם.
  אל תאמרו נשב ולא נטע, אלא היו זהירים בנטיעות. כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם אני זקן, כמה שנים אני חי מה אני עומד ומתייגע לאחרים? למחר אני מת!… לפיכך אמר להם הקב”ה לישראל אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא ,עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן”. [מדרש תנחומא פי קדושים ויקרא רבה פ’ כה].

למרות שט’ו בשבט אינו המועד האידיאלי לנטיעת חלק מהעצים, אין צורך לעצור או לפגוע במסורת שהתפתחה במשך השנים בעם ישראל.
בשנים האחרונות נולדו בארץ מספר יוזמות פרטיות של אנשים איכפתיים המעוניינים לטעת יותר עצים במיוחד במיגזר העירוני. חשיבות נטיעת העצים נובעת עקב הבנת תרומתם של העצים לסביבה העירונית- תרומה אסטטית ובעיקר תרומה אקלימית ואקולוגית. תופעת ההתחממות הגלובלית ופליטת גזי החממה אף מגבירה את הרצון לטעת עצים כדי להקטין נזקים אלו. אנו ממליצים על נטיעות עצים סביב אירועי חודש שבט ובלבד שיעשו תוך שיקול דעת ותיכנון ויינתן סיכוי הישרדות גבוה לעצים. כלומר:

•  נטיעת עצים רק על פי תוכנית וכן מתאימים לנטיעה בחורף.
• הכנת שתילי עצים משמעותיים ולא שתילים קטנטנים שסיכויי הישרדותם נמוכים  מאוד. כלומר שתילים שגובהם לפחות 2 מ’ וקוטר גזעם בגובה 20 ס”מ מפני הקרקע הנו 1 צול לפחות.
• הנחיות לטיפול בעצים – כאשר הנטיעה נעשית ע”י הרשות המקומית אין צורך בהנחיות אלו. אך במקרים בהם העצים ניתנים/נמכרים לאנשים פרטיים, ועדי בתים וכדומה יש צורך בדף הנחיות לטיפול בעצים 4 שנים ראשונות עד התבססות [השקיה, דישון, תמיכה, גיזום ועוד]

בארץ יש כמה יוזמות מבורכות שיש לתמוך בהם – התנועה לייעור עירוני [ לשעבר התנועה לייעור אובססיבי], יוזמת “עץ נולד” בשיתוף החברה להגנת הטבע בת”א ועוד.

4.    סיורים בעקבות עצים – אחת הדרכים להתאהב בעצים היא לראות אותם, ולבקר אותם ברחבי הארץ . להנות ולהתפעל מנופם, ממופעיהם, לשמוע את סיפוריהם ולחוש אותם. לגימת משקה חם מתחת לצמרתו של עץ ותיק הינה חוויה רב חושית. חודש שבט הנו זמן טוב להתחיל ולסייר בעקבות עצים בארצנו. אפשר גם לשלב בכל טיול משפחתי בארץ עץ אחד הממוקם באזור הטיול. זו פעילות המתאימה לבתי ספר , למשפחות, ולמדריכי טיולים . בארצנו פזורים מאות עצים מרשימים ומיוחדים חלקם בעלי סיפורים ולחלקם עדיין אין סיפורים , אך כולם שווים ביקור.  המחלקה להנדסת הצומח גננות ונוף החלה בסקר עצים בוגרים בישראל לפני כעשרים שנה. רשימת העצים ומידע ראשוני עליהם נמצא באתר משרד החקלאות. בשנים האחרונות אף הורחב האתר ובנוסף לרשימת העצים מתווסף כל חודש כרטיס מפורט יותר על עצים הראויים לביקור וסיור. השנה אנו מתחילים מסורת של דפדפת סיורים בעקבות עצים שתצא כל שנה לקראת טו בשבט.
בשנת 2003 אף יצאה חוברת על ידי קקל בשיתוף משרד החקלאות “עץ עתיק” עצים עם נשמה טיולים בשבילי קק”ל. בחוברת ששה עשר מסלולי טיול בהם משולבים עצים כחלק מהסיור.

5.    סדר ט’ו בשבט בדגש עצים –  מסורת המקובלים לעריכת סדר טו בשבט יכולה לשמש מפגש חברתי חגיגי בו נעסוק בעינייני טו בשבט אך בדגש על שמירת עצים. הסדר יכול להוות מפגש עיוני וקולינרי כמובן, בו העצים יהיו מרכז הדיון. מדרשים על עצים, הקשר בין האדם לעץ, סיפורי עצים, סיפורי הגנה על עצים, וגם משהו מעשי – אלו עצים בסביבתנו זקוקים להגנה בגלל תוכניות בינוי ופיתוח ידועות, או בגלל שהם עצים קשישים ומחייבים טיפול שלא נעשה. מה צריך לעשות, איך נגן עליהם? הכנת תוכנית מעשית. מי עושה, מי פונה, מי אחראי.

6.    עידוד פעילויות שימור ושיקום עצים –
  “יום אחד היה מהלך בדרך, ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב. אמר לו: זה, לכמה שנים הוא טוען פירות? אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום פשוט לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו? אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים; כשם שנטעו אבותיי לי, כך אטע אני לבניי.”
כדי שהעצים יתקיימו לדורות הבאים צריך לסייע בהגנתם ובעידוד הגופים האחראים עליהם לטפל בעצים הותיקים. עצים ותיקים עלולים להישבר עקב גורמי סביבה [רוחות, גשמים וכדומה] וכן עקב פצעים ורקבונות שקרו בהם לפני עשרות שנים. רוב הרשויות אינם מטפלות בעצים בגלל מודעות וכן בגלל עלויות.
קהילות, בתי ספר, קבוצת חברים, חברות ויזמים יכולים להיות גורם משמעותי וזרז בשימור ושיקום עצים.  בנוסף, ניתן לסייע במימון לרשות ולעודד אותה לפעולות שימור כגון תמיכת ענפים בעצים באופן מיכני למניעת שבר, טיפול בפצעי עצים, הנחת ספסלים או שולחנות מתחת לצמרת העץ כמקום פעילות ועוד.

7.    הגנה על עצים בתהליכי בניה ופיתוח –”שומרי העצים /האילנות” – כל שנה נפגעים עשרות ואפילו מאות עצים ותיקים ברחבי הארץ בתהליכי בנייה ופיתוח. לעיתים הפגיעה אינה מכוונת אלא נעשית בטעות ובלי משים תוך כדי עבודות הפיתוח אך במקרים רבים הפגיעה מכוונת כי העץ נמצא במרכז מגרש או דרך מתוכננת.
אמנם כמעט כל העצים בארץ מוגנים מהעתקה או כריתה וכל פעולה כזו מחוייבת ברישיון מפקיד יערות של משרד החקלאות, קק”ל וחלק מהרשויות הגדולות. החוק המגן על העצים נקרא פקודת היערות צו אילנות מוגנים. מדובר בחוק מנדטורי שנמצא אמנם בתהליך של חקיקה חדשה. מי שיכול להגן על העצים בצורה טובה ולמנוע פגיעה בהם אלו התושבים.  התושבים נמצאים בשטח ויודעים על יוזמות בניה ופיתוח ורואים כמעט כל כריתה של עץ. אתם יכולים לשמור על העצים ולהיות העיניים של מוסדות החוק למענכם ולמען הדורות הבאים.    
בכל מקרה של עבודת פיתוח , או כריתה של עץ תוכלו למנוע ואף לעצור את הפעולה ע”י פנייה לרשות המקומית, ליחידת פקיד היערות במשרד החקלאות או ליחידת הפיקוח בקק”ל ולוודא האם קיים רישיון לכריתה או העתקה. בנוסף אתם כאזרחים יכולים לערער על החלטות כריתה של עצים אם נראה לכם שהעץ חשוב ומשמעותי והנכם רוצים להשאירו במקומו.  כיצד פועלים, בפני מי מערערים וכדומה – כל מה שתרצו לדעת באתר משרד החקלאות.

אני קורא לכל חובבי הגינון הסביבה והעצים להיות שותפים להגנה על עצי ארצנו הותיקים והבוגרים. היפכו את טו בשבט ואת חודש שבט לזמן בו נעסוק בהגנה על עצים כל אחד במקומו בקרבת ביתו, בשכונה, ברשות המקומית, בבית הפרטי והמשותף, בקיבוץ ובמושב בצידי הדרכים ובשטחים הפתוחים.
אל תסתפקו בנטיעת עצים צעירים ובאכילת פירות אלא קדמו בכל אמצעי שתבחרו את ההגנה על עצים, דאגו לחנך את הצעירים את הנוער הם העתיד. אם הם יגדלו על כך שאין כורתים עצים, ששומרים על עצים  העתיד יראה אחרת. כאזרחים בוגרים עוד מספר שנים וכמקבלי החלטות הם יפעלו אחרת, הם יתחשבו יותר בעצים.
הפעילו לחץ על מקבלי ההחלטות, הפוליטיקאים והנבחרים שישמרו על עצים קיימים, שישקמו אותם. לא רק שיינטעו עצים צעירים שעוד 20-30 שנה יעשו את העבודה, אלא שישמרו ויטפחו את הקיים. ענף גדול שנשבר, עץ שנכרת משפיע מיידית על הסביבה פי כמה ממאות עצים שישתלו במקומו.
הנהיגו סדרי טו בשבט בקהילה, במשפחה ובעבודה ובהם בנוסף לעיסוק במנהגי החג המסורתיים ואכילת פירות הרחיבו את הלימוד על חשיבות העצים ותרומתם לנוי ולסביבה וקבעו מה אתם עושים לשמירה על העצים בסביבתכם.

פרטים ומידע נוסף באתר משרד החקלאות 
על הגנת אילנות בנושא פקיד היערות, על עצים ושמירתם בנושא חבק עץ.

______________________________________________

ישראל גלון- אגרונום. פקיד היערות, ראש תחום פרחים, הנדסת הצומח גננות ונוף  במשרד החקלאות.