ד. נציבות הדורות הבאים
“וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל”.
מדרש תנחומא, פרשת קדושים
אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב,
לא תאמרו: נשב ולא נטע, אלא הוו זהירים בנטיעות.
[…] כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם.
שלא יאמר אדם: אני זקן, כמה שנים אני חי, מה אני עומד ומתיגע לאחרים? למחר אני מת…!
לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא – עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן.
יום אחד היה [חוני המעגל] מהלך בדרך,
תלמוד בבלי, תענית כג ע”א (מתורגם)
ראה את אותו האיש שהיה נוטע חרוב.
אמר לו: חרוב זה, עד כמה שנים צריך להמתין כדי שיטען פירות?
אמר לו: עד שבעים שנה לא יטען בפעם ראשונה.
אמר לו חוני לאיש: האם פשוט לך שתחיה עוד שבעים שנה?
אמר לו אותו האיש: אני מצאתי את העולם נטוע בחרובים,
כמו ששתלו עבורי אבותי – כך אני שותל לבני.
הסיסמה שאומצה באו”ם בכדי להבהיר את המושג “פיתוח בר קיימא” הינה “פיתוח אשר עונה לצרכי ההווה ואינו מעמיד בסיכון את יכולתם של הדורות הבאים לענות לצרכיהם”. החשיבה היהודית המסורתית המוצגת כאן, מציגה אחריות בין – דורית אקטיבית וחיובית, הנוגעת בלב מושג זה ואף מרחיבה אותו.
אכן, בישראל ביקשו ללכת צעד קדימה בנטילת האחריות על הדורות הבאים והקימו במסגרת הכנסת (בית המחוקקים הישראלי) את ‘נציבות הדורות הבאים’, שנועדה לקדם חשיבה ארוכת-טווח, ולהשלים בכך את הגישה קצרת-הטווח האופיינית למערכות פוליטיות.
נציבות הדורות הבאים הציבה לעצמה מטרה לקדם ‘חשיבת עתיד’ (Future Intelligence) במערכת הפוליטית וזאת על-ידי: (א) שינוי תודעה – מעבר ממרחב של הישרדות למרחב של יצירת עתיד; (ב) העצמת חשיבת העתיד והתכנון ארוך-הטווח בכנסת ובמדינת ישראל; ו-(ג) הכללת מרחב העתיד בחקיקה. בסמכות הנציבות היה לסקור את תהליכי החקיקה תוך מתן הדגשת השפעות ארוכות-טווח בתוכם. לנציבות נודעה השפעה משמעותית על הפוליטיקה הישראלית והיא זכתה לעניין ושבחים רבים ברחבי העולם ואף קמו לה מספר מוסדות מקבילים במדינות אחרות. מסיבות שונות, בטל קיומו של גוף זה במסגרת הכנסת.
יש מקום לחדש את נציבות הדורות הבאים, בקונסטלציה זו או אחרת, ולהמליץ על הקמת מוסדות דומים במדינות אחרות במסגרת המאמצים לקידום פיתוח בר-קיימא.
נושא נוסף בו צועדת ישראל קדימה לעניין הדאגה לדורות הבאים הינה בהצעת החוק להקמת “קרן הדורות הבאים” בכספי התמלוגים של אוצרות הגז, שנמצאו זה מכבר בשטחי המדינה. ניהול נכון של משאבים כספיים אדירים אלו, הנובע מראיית האוצר כפקדון שניתן בידי המדינה על מנת להיטיב לבניה ולעולם, תוכל ישראל לממן תכניות ארוכות-טווח ומקיפות לשדרוג איכותם של מערכות החינוך, הבריאות והרווחה, לחזק את ההשכלה הגבוהה, להגן על הסביבה, לפרוש מערכת תחבורה ציבורית מודרנית בכל הארץ ועוד.
מתוך ראיית משאבי הטבע של ישראל כשייכים לכלל הציבור בהווה ובעתיד, ומתוך דאגה לדורות הבאים, יש לפעול בכל דרך להקמת קרן הדורות הבאים ולהפעלתה לשיפור פני המדינה מבחינה חברתית וסביבתית כאחד.
בהתאם לסעיף 33 במסמך הבסיס של הועידה, לפיו הועידה תומכת ביצירת פלטפורמה בינלאומית לשיתוף בידע בכדי לסייע בעיצוב והטמעה של מדיניות כלכלית ירוקה בקרב המדינות השונות, ובהמשך לסעיפים 35-36 המופיעים מייד לאחר מכן ומעודדים הצגת ידע ונסיון מן המדינות השונות בתחום הכלכלה הירוקה והפיתוח הבר-קיימא, אנו מציעים בזאת להציג את המבנה והעשייה של ‘נציבות הדורות הבאים’ ו’קרן הדורות הבאים’ – החל מיסודות חשיבת העתיד הרעיוניים והעקרוניים שבמסורת ישראל, דרך המימוש שלהם לאורך הדורות ועד ליישום המעשי בדור הנוכחי בדמות יצירה פוליטית שמטרתה לחשוב את העתיד.
מתוך – צמיחה בת-קיימא: עמדה ישראלית ממקורות היהדות . נייר עמדה כלכלי-סביבתי לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז’נירו תמוז תשע”ב (יוני 2012)