צדקה וגמילות חסדים
בזמן גזרות הרומאים שאסרו על לימוד התורה, לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס. ובכ”ז בסיוון הוצא להורג בשריפה על ידי הקיסר לופינוס כאחד מעשרה הרוגי מלכות (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י”ח, א’; טור, אורח חיים סימן תקפ).הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות עץ והוא נשרף יחד עם ספר התורה בו למד. כדי להאריך את ייסוריו, הניחו הרומאים על ליבו גיזי צמר ספוגים במים, ובכך מנעו את מותו המהיר. לקריאת תלמידיו כי יפתח את פיו כדי למות מהר יותר, אמר: “מי שנתן נשמתי לי הוא יטלה ממני”. לתלמידיו סיפר שהוא רואה “גווילין נשרפין ואותיות פורחות” (קלף נשרף והאותיות הכתובות בו אינן נמחקות, אלא פורחות; רמז לו עצמו; השריפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח). התליין שהתפעל מגדלות נפשו של רבי חנינא שאל אותו אם יביאו לחיי עולם הבא אם יסלק את ספוגי הצמר מעל לבו. רבי חנינא השיבו לחיוב, ואף נשבע לבקשתו. התליין הגדיל את השלהבת ונטל הספוגים וכך מת רבי חנינא מהר יותר, ואף התליין השליך עצמו באש ונשרף. על פי הגמרא יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי העולם הבא; ועל כך אמר רבי יהודה הנשיא: “יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים” (מסכת עבודה זרה, שם). ויקיפדיה
- תנא קדוש (אחד מעשרת הרוגי מלכות), שמסר נפשו על הקהלת קהילות ברבים בשעת גזרה, ולימוד תורה, צריך לשאול מה אני לעולם הבא ?
- משנשאל כלום מעשה בא לידו, זה מה שמצא, שפעם העניק מכיסו מעות צדקה ולא קיזזם מקופת הצדקה. זה ותו לא ??
“וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: ‘אם אלוהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם ? אמר לו: “כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהינום”. אמר לו[טורנוסרופוס]: “אדרבה, זו שמחייבתן לגיהנם ! אמשול לך משל למה הדבר דומה -למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו. והלך אדם אחד והאכילו והשקהו. כששמע המלך לא כועס עליו ?!. אמר לו רבי עקיבא: ‘אמשול לך משל למה הדבר דומה – למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו. והלך אדם אחד והאכילו והשקהו. כששמע המלך, לא דורון משגר לו ?”
- מה ההבדל בין גישתו של רבי עקיבא לטורנוסרופוס ?
- האם העוני הוא חלק ממתן של שכר ועונש או שזו מציאות הבאה להביא לתיקון היחיד ולפיתוח הצדדים המוסריים בחברה ?