קול קורא לחודש הגנה על עצים בחודש שבט –
למשמעותו של ט”ו בשבט
נוהג נפוץ הוא לקשר בין טו בשבט ראש השנה לאילנות ליום של נטיעות.
ברצוני לעשות מעט סדר במשמעותו של ט”ו בשבט ולקרוא לאוהבי העצים והסביבה לעשותו יום השנה להגנה על אילנות פרי ונוי.
המקור לראש השנה לאילנות הנו במסכת ראש השנה פרק א מישנה א :“ארבעה ראשי שנים הם ….באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הילל אומרים בחמישה עשר בו”.כלומר, המשמעות העיקרית של טו בשבט הינה מועד קובע לנושא הפרשת תרומות ומעשרות ועורלה. כלומר, טו בשבט הנו מועד קובע לקביעת חנטת הפירות. כל פירות האילן שחנטו לפני יום זה שייכים לשנת המעשרות הקודמת ואילו פירות שחנטו לאחר מועד זה שייכים לשנה הבאה.
אך כיצד הגענו מיום הילכתי לאכילת פירות, לסדרי טו בשבט ולנטיעת אילנות?
ובכן, במשך אלפי שנות הגלות של עמנו מארצו והניתוק מהחיים החקלאיים ומהמצוות התלויות בארץ [תרומות ומעשרות, עורלה ועוד] נחוג טו בשבט בגלות בערגה לארץ ישראל ולפירותיה. מסורת אכילת פירות יבשים מא”י סימלה את המצוות הנוהגות בטו בשבט.
במאה ה-16 המקובלים שעלו לארץ וישבו בצפת והיו קרובים למראות הטבע, הנהיגו את סדר ליל טו בשבט שהינו מעין תיקון הנחוג בדומה לסדר פסח ובו שותים ארבע כוסות יין לבן ואדום המציין את צבעי החורף והקיץ ואת חילופי העונות ומקיימים סעודת בפירות הארץ. בכל קהילה התפתחו מסורות שונות של אכילת 10, 15 או שלושים פירות.
מסורת הנטיעות בטו בשבט שנהפכה למנהג החלה בראשית המאה ועשרים יחד עם תהליך שיבת עמנו לארצו. ראשוני העולים רצו לחזק את הקשר לארץ במעשים והדבר הטבעי ביותר שנראה להם היה נטיעת עצים בטו בשבט ראש השנה לאילנות. המנהג התקבל ונהפך למסורת למרות שלגבי מינים רבים זו אינה העונה הטובה לנטיעה ובמקרים רבים נטיעת שתילים רכים שאינה מתוכננת היטב מובילה לכשלונות ותמותת הצמחים. [אם אכן רוצים לשמר את המנהג כדאי לעשות זאת לאחר תיכנון מדוקדק ובחירת צמחים שמתאימים לאיזור ולעונת הנטיעה והעיקר, לוודא שלאחר הנטיעה העצים יטופלו היטב עד התבססותם].
בעשור האחרון נוספה מסורת חדשה לטו בשבט ושבוע זה נהפך לשבוע שמירת הטבע והסביבה ומתקיימים סיורים וכנסים רבים בנושא.
בימינו כאשר מיעוטו של העם עוסק בחקלאות ורובנו לא מקורבים למצוות התלויות בארץ נוהגים לחגוג את טו בשבט ביציאה אל הטבע, בנטיעת עצים , בסדרי טו בשבט ובאכילת פירות ארץ ישראל והרבה פירות אחרים שאינם בהכרח גדלים בארץ.
מאחר וטו בשבט נתפס אצלנו כראש השנה לאילנות בשיבושים לא מעטים ברצוני להציע לכלל אוהבי הסביבה והעצים להוסיף מימד משמעותי נוסף ליום זה – יום הגנת האילנות בארצנו.
העץ הנו הגורם המשמעותי ביותר בנוף ובסביבה, השפעתו חשובה לשנים רבות אסטטית וסביבתית והעלאת ערך הסביבה. העץ מקשט את סביבתו במופעי עלווה, שלכת, פריחה ופרי, שלד ענפים בנוסף הוא מהווה אלמנט בולט בנוף ובעל מופעים עונתיים .
בנוסף, לעץ תרומה משמעותית לסביבה העץ משפיע לטובה על הקטנת טמפרטורה ועומס חום, קולט מזהמים, פולט חמצן וקולט דו פחמוצת הפחמן [CO2].
בימים אלו שכל העולם עוסק בהקטנת התחממות כדור הארץ ובהקטנת הזיהום בפחמן דו חמצני יש חשיבות רבה לשמירה על עצים ותיקים וגדולים והגנה עליהם. עצים גדולים תורמים לאיכות הסביבה לאין ערוך מעשרות עצים צעירים ולכן חשוב להגן ולשמור עליהם.
טו בשבט הנו מועד משמעותי ביותר לשווק, ללמוד, לחנך ולהעריך את חשיבות העצים והגנה עליהם מפני כריתה בלתי מבוקרת על ידי גורמי פיתוח ונדלן.
אך זה אינו מספיק יש צורך לטפל ולטפח את העצים הותיקים כדי שישרדו מאות שנים ויתרמו לסביבה ולציבור. זה מחייב מודעות לטיפול בעצים והשקעת משאבים בגיזום, תמיכה, טיפול בפצעים, מניעת שבר, מניעת עבודות פיתוח וחיתוך שורשים ועוד.
החוק עומד לצדנו – שני חוקים משמעותיים יכולים לסייע לנו לשמור על העצים פקודת היערות צו אילנות מוגנים וכן תיקון 89 לחוק התכנון והבניה תיקון חדש שנכנס לתוקפו ב- 2009 ומאפשר הגנה משמעותית על רוב העצים בתהליכי פיתוח ובניה.
אני קורא לכל חובבי הגינון הסביבה והעצים להיות שותפים להגנה על עצי ארצנו הותיקים והבוגרים. היפכו את טו בשבט ואת חודש שבט לזמן בו נעסוק בהגנה על עצים כל אחד במקומו בקרבת ביתו, בשכונה, ברשות המקומית, בבית הפרטי והמשותף, בקיבוץ ובמושב בצידי הדרכים ובשטחים הפתוחים.
אל תסתפקו בנטיעת עצים צעירים ובאכילת פירות אלא קדמו בכל אמצעי שתבחרו את ההגנה על עצים, דאגו לחנך את הצעירים את הנוער הם העתיד. אם הם יגדלו על כך שאין כורתים עצים, ששומרים על עצים העתיד יראה אחרת. כאזרחים בוגרים עוד מספר שנים וכמקבלי החלטות הם יפעלו אחרת, הם יתחשבו יותר בעצים.
הפעילו לחץ על מקבלי ההחלטות, הפוליטיקאים והנבחרים שישמרו על עצים קיימים, שישקמו אותם. לא רק שיינטעו עצים צעירים שעוד 20-30 שנה יעשו את העבודה, אלא שישמרו ויטפחו את הקיים. ענף גדול שנשבר, עץ שנכרת משפיע מיידית על הסביבה פי כמה ממאות עצים שישתלו במקומו.
הנהיגו סדרי טו בשבט בקהילה, במשפחה ובעבודה ובהם בנוסף לעיסוק במנהגי החג המסורתיים ואכילת פירות הרחיבו את הלימוד על חשיבות העצים ותרומתם לנוי ולסביבה וקבעו מה אתם עושים לשמירה על העצים בסביבתכם.
פרטים ומידע נוסף באתר משרד החקלאות
על הגנת אילנות בנושא פקיד היערות, על עצים ושמירתם בנושא חבק עץ.
קראו עוד:
איך דואגים לשימור עצים בוגרים בישראל?
_____________________________________________
ישראל גלון- אגרונום. פקיד היערות, ראש תחום פרחים, הנדסת הצומח גננות ונוף במשרד החקלאות.