קיימות ישראלית – מה זה ולמה זה חשוב ?
במאה ה-21 איננו יכולים עוד להתעלם מהשבר הסביבתי. התחממות כדור הארץ הגורמת לפגע יטבע רבים, החור באוזון ונגזרותיו, זיהום מים ואוויר באזורים נרחבים, כל אלה מבהירים לנו כי יש לשנות באופן מהותי את התנהלותנו בעולם.
הפערים החברתיים והמשבר הכלכלי החמור שאנו חווים כיום, מעוררים אותנו להבין כי השינוי הנדרש מן האנושות הוא מקיף ביותר, ודורש בראש ובראשונה שינוי תרבותי – יציאה מתרבות הצריכה החומרנית, השלטת בעולם המערבי בעשרות השנים האחרונות ואימוץ תרבות אחרת, תרבות המקדמת ערכים סביבתיים וחברתיים, ומחזקת את הדברים שלא נמדדים בכסף: – קהילתיות, ערכי משפחה וסולידריות חברתית.
מורשת ישראל, כפי שהיא משתקפת במקורות היהדות ובמצוותיה, היא תרבות עתיקה ה”מחזיקה” בתפישת עולם ייחודית, המקבלת את שליטת האדם בעולם כמציאות (“פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה”), אך מעניקה לו תפקיד ייחודי של שמירה ולקיחת אחריות על העולם (“לעבדה ולשומרה”). תפישת עולם הקוראת לאדם להתנהל בעולם בענווה, מתוך כבוד לאחיו לבריאה – הטבע הדומם, הצומח ובעלי החיים.
בתחום המעשי, היהדות, שהביאה לעולם את השבת כיום מנוחה ושויון בין מעמדות ובין האדם לטבע (על פי ההלכה, אסור לאדם לשנות בשבת דבר בבריאה), מחזיקה ברעיונות סביבתיים מובנים הקוראים למניעת בזבוז והשחתה בעולם (בל תשחית) ליחס של כבוד לבעל החיים (צער בעלי חיים) ולשגרה המשלבת עשייה ויצירה בעולם, לצד עצירה והתבוננות בפלאותיו.
כתגובה למשבר הסביבתי התפתחה תנועה עולמית הקוראת לקיימות – פיתוח תפישת עולם כוללת המשלבת סביבה חברה וכלכלה, ופועלת לכינון עולם טוב יותר. אין ספק כי בתרבות היהודית ישנו כיוון לתפישה נכונה של “תיקון עולם”.
זאת ועוד, אחד מעקרונות הקיימות הוא שימור וטיפוח תרבויות מקומיות ומניעת היעלמותן והחלפתן בתרבות צריכה גלובלית. התרבות העברית היא תרבותה המקומית של ארץ ישראל, שהתפתחה באקלים הזה, סביב העונות החקלאיות הללו, ומתוך התאמה לטבענו הפנימי כעם. בכך, עצם לימודה ושימורה הוא עשייה מקיימת.
לפיכך, היכרות עם התרבות העברית, על מסריה, תפישת עולמה ודרך ההתנהלות המוצעת על ידה, עשויה לתת ליחידים ולמוסדות בישראל השראה לגיבוש תפישת עולם ואורח חיים אשר יהפכו את ישראל למופת ולדגם למדינה המקדמת את ערכי הקיימות ולהוות דוגמה לעולם כולו, בבחינת “כי מציון תצא תורה”.