מגוון מינים
ראש השנה הוא היום בו אלוקים סיים לברוא את העולם.
מכ”ה באלול עד א’ תשרי חלו ששת ימי הבריאה- בו נבראו כל היצורים- הרמשים, העופות, היונקים, הבהמות, חסרי חוליות, ועוד… וביום השישי נברא האדם.
האדם המופקד על הבריאה, הוא בעל אחריות על שמירת המינים שבטבע כפי שנצטווה:
“ויניחהו ה’ אלוקים בגן עדן לעבדה ולשמרה”.
במערך שיעור זה נפגוש מקורות על חשיבות בעלי החיים בעולמנו.
נלמד על פרקי שירה ונודה לבורא על העולם המופלא.
פתיחה:
• אילו בעלי חיים אתם פוגשים ביום יום?
• איך היחס שלכם אליהם?
• אילו בעלי חיים לא פגשתם מעולם?
• האם אתם רוצים לפגוש אותם? מדוע?
• מה היחס שלכם לזבובים פרעושים ויתושים? מדוע?
לא ברא דבר אחד לבטלה
אמר רב יהודה- אמר רב:
כל שברא הקדוש ברוך הוא בעולמנו, לא ברא דבר אחד לבטלה,
אפילו הדברים שאתה רואה אותן שהן מיותרין בעולם,
כגון זבובין ופרעושין ויתושין,
אף הן בכלל ברייתו של עולם”.
(תלמוד במסכת שבת עמוד עז גף ב)
• מדוע מכל החיות בחר רב יהודה דווקא בזבובים, פרעושים ויתושים?
• מה הכוונה לא ברא דבר לבטלה? איזה צורך לדעתך יש בהם?
• מה הסיבה הפנימית להגן על בעלי חיים – גם אם הם מציקים לנו?
כבני אדם אנו פעמים רבות מתעלמים מהצורך של בריות אחרות בעולם להתקיים. הדבר נובע לעתים מתחושת עליונות ולעתים מחוסר תשומת לב.
הסיפור הבא מעביר מסר על חשיבות כל הברואים:
בטרם מלך דוד על ישראל, ישן יום אחד בגנו וראו עיניו צרעה האוכלת עכביש.”רבונו של עולם”, פנה אל הקב”ה בתמיהה, “מה הנאה בבריות הללו שבראת בעולמך? הן הצרעה מפסדת דבש ואין בה כל הנאה, והעכביש, אמנם, אורג כל העת – אך אין מעשה טויתו יוצר לבוש! “השיבו הקב”ה: “דוד, לועג אתה לבריות אלו – אך בוא תבוא השעה שתצטרך להן!”
ואמנם – כך היה.
כשנחבא דוד במערה מפני שאול מלך ישראל, שלח הקב”ה עכביש שיארג חוטיו על פי המערה ויסגרנה. והנה, קרב שאול אל פתח המערה – בחפשו אחר דוד – וכשראו עיניו את קורי העכביש המכסים את הפתח, אמר: “בודאי לא נכנס לכאן איש. אלו היה נכנס, היה קורי העכביש נקרעים” ומיד פנה והלך משם. מבלי שמצא את דוד המסתתר.
ובפעם אחרת, כשראה דוד את שאול שוכב וישן בתוך מעגל אנשיו, היה אבנר בן נר – שר צבאו – ישן בפתח האהל, ראשו בצדו האחד של הפתח ורגליו בצד שנגדו, והיו רגליו זקופות. נכנס אפוא דוד בין רגליו, נטל את צפחת המים ובקש לצאת. אך בדיוק בזה הרגע פשט אבנר את רגליו וכסה את גופו של דוד, עד כי היו שתי הרגלים עליו כשני עמודים גדולים. בקש דוד רחמים מלפני הקב”ה: “אלי, אלי, למה עזבתני!”
מיד עשה הקב”ה נס: שלח צרעה וזו עקצה את רגלי אבנר. מעצמת העקיצה מהר אבנר לזקוף את רגליו, ודוד הצליח לצאת…
באותו שעה שבח דוד את ה’, וכך אמר: “רבונו של עולם! מי יעשה כמעשיך וכגבורותיך, שכל מעשיך נאים!”
(על פי אוצר המדרשים לוקט ממעשיהם של צדיקים)
• לעיתים כמו בסיפור ניתן לראות תועלת ברורה בין האדם ובעלי החיים.
• אילו דוגמאות נוספות אתם יכולים לתת שמבטאים את התועלת של בעלי החיים לצורך קיום העולם?
פרקי שירה
כאמור, ראש השנה, החג הפותח את חגי תשרי, הינו על פי המסורת יום סיום בריאת העולם. ביום זה אנו מזכירים לעצמנו כי המציאות שאנו מכירים לא הופיעה “סתם”, אלא יש לה מלך ויש לה תוכנית וייעוד המשותפים לאדם ולכל ברייה וברייה – חיה, צומחת או דוממת.
כל העולם אומר שירה- פרקי שירה, המיוחסים לדוד ולשלמה, הינם ציטוט התשבחות שאומרים איתני הטבע, הצמחים השונים והחיות לקב”ה.
היכנסו לאתר זה וצפה/י במצגת של פרקי השירה – ניתן לשלוט בקצב החלפת התמונות באמצעות הגלגלת שבצד ימין .
• איזו תחושה עוררו בך פרקי השירה ?
• עם תשבחות איזו ברייה הזדהית ביותר?
• האם יש בריות שהופתעת לראות בפרקי השירה (נראו לך מיותרות)?
לסיום, כל אחד מאיתנו יתנסה בחיבור השירה האישית שלו, שירה המאגדת את היופי שיש בעולם, התרומה האישית וברכה לשנה החדשה- שנה טובה!