שבת נח – דף לימוד ופעילות לילדי גן וכיתות יסוד

שבת נח – דף לימוד ופעילות לילדי גן וכיתות יסוד

מיכל ברגמן

רציונאל

פרשת נח מספרת על הכחדת העולם על ידי המבול, ועל נח, שאלוקים בחר בו ובמשפחתו: הם בונים תיבה וניצלים מהמבול. בתיבה הם דואגים לבעלי החיים וכך הם מצילים את מגוון המינים. 
בדף זה פעילויות חווייתיות המדגימות את העמל והמסירות של נח ובני ביתו למען שמירה על המשך קיומו של העולם. בשלב הבא, מוצעות פעילויות החושפות את הילדים לבעייתיות בשמירה על סביבתנו הקרובה (בית, שכונה, ישוב ) ולפעולות “קטנות אך גדולות” של אחד ואחת יכולים לבצע, גם אם הם נמוכים בגובה וצעירים בגיל, על-מנת להבטיח שלא נעמוד גם אנחנו בפני אסון סביבתי, ושעולמנו ימשיך להתקיים.

הצעת הנחיה:

חלק א’ – “נעים מאוד, נח” – הצגה של סיפור נח והתיבה בהשתתפות הילדים.
חלק ב’ – המבול כבר כאן? – פעילות ב-4 תחנות על בעיות סביבתיות בסביבתנו הקרובה: מידע והצעות לפעולות מעשיות.
חלק ג’ – אני עושה למען העולם – אמנה לשמירה סביבתית והכנת מגנט תזכורת – מה עשיתי היום כדי לשמור על העולם?

הערה למנחים – הפעילות יכולה להתבצע במתכונת של שמירת שבת (ללא חילול שבת) ובמתכונת של שימוש בצבעים, הדבקה וכד’.

חלק א’ – “נעים מאוד, נח”

בפעילות זו ימחיזו הילדים את סיפורו של נח באמצעות שימוש באביזרים (תלבושות, מאכלי חיות ועוד – כיד הדמיון הטובה). ניתן לשתף בפעילת מבוגרים.
מנחה הפעילות יספר את סיפור נח באופן כללי (על-פי בראשית פרקים ו-ט) – מומלץ לשבץ פסוקים שילדים יכולים להבין, על-פי שיקול הדעת וההיכרות עם הילדים. מומלץ לבחור 3-4 פסוקים לשיבוץ בסיפור כולו.

לפניכם מספר פסוקים שמתוכם ניתן לבחור:

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו  אֶת-הָאֱלֹקים הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת-שֵׁם אֶת-חָם וְאֶת-יָפֶת.  וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹקים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס.
(בראשית ו, ט-יא)
[אלוקים אומר לנח:] עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה. (שם, יד)
[אלוקים אומר לנח:]  וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת-הַמַּבּוּל מַיִם עַל-הָאָרֶץ (שם, יז)

[אלוקים אומר לנח:] וּמִכָּל-הָחַי מִכָּל-בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ  זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ. (שם, יט)
שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל-נֹחַ אֶל-הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה  כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹקים אֶת-נֹחַ.
(בראשית, ז, ט)
וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל-הָאָרֶץ […]וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל-הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל-הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר-תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם. (שם, יז,יט)
וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ (בראשית, ח, יא)
וַיֵּצֵא-נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו אִתּוֹ.  כָּל-הַחַיָּה כָּל-הָרֶמֶשׂ וְכָל-הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן-הַתֵּבָה. (שם, יח-יט)
וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלִֹקים וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה (שם, טז)

המלצות לגבי סיפור נח:
מטרת ההמחזה להחיות עבור הילדים את סיפור נח ובעיקר להמחיש להם את עמלו ומסירותו של נח למען המשך קיומם של מגוון החיים.
•    לחלק תפקידים למשתתפים (לילדם ביישנים או צעירים מאו בגיל – ניתן לתת תפקיד יחד עם ההורים – זוג בעלי חיים העולה לתיבה, למשל).
•    לתת לכל משתתף הוראות לתפקיד שלו.
•    לדאוג למגוון אביזרים: בגדים, חיות צעצוע, כדים וקערות למזון ולשתייה עבור החיות, דליים ,עננים מקרטון להמחשת המבול, בדים כחולים להמחשת המים בתיבה, תחפושות או מסיכות של חיות, מטאטאים לניקוי התיבה וכד’.
•    כדאי לזכור שגם בשימוש באביזרים מעטים הילדים מסוגלים לדמיין ולאלתר ולכן אפשר להמחיז את הסיפור גם ללא כל האביזרים המומלצים.

 המלצות לגבי תפקידים והוראות משחק:
•    קול אלוקים – מומלץ לתת את התפקיד למבוגר או למנחה.
•    המבול – מים רבים שמטביעים את העולם.
•    נח – עובד קשה , דואג לבעלי החיים: מאכיל אותם, מנקה עבורם, תמיד עייף מאוד.
•    שם, חם, יפת – עובדים קשה למען בעלי החיים, מנקים, מאכילים ומשקים את החיות.
•    אשת נח ונשות הבנים – עובדות קשה למען בעלי החיים, מנקות, מאכילות ומשקות את החיות.
•    חיות שונות בזוגות: חלקן מתלוננות על התנאים בתיבה, רוצות לצאת החוצה, צפוף להן. חלקן קיבלו אוכל שלא מתאים להן (פיל צמחוני, למשל, קיבל בטעות את מנת הבשר של האריה), חיה חולה שזקוקה לתרופה, חיה שאיבדה את הדרך למקום הקבוע שלה בתיבה, חיה שמשעמם לה, חיה שרבה עם חיה אחרת וכד’. 
•    בתום השהות בתיבה יצאו החיות החוצה – רצוי לעודד את הילדים להציג כיצד הרגישו החיות כשיצאו מהתיבה .
•    יונה – מביאה עלה של זית ומבשרת על-כך שהמבול הסתיים ואפשר לצאת מהתיבה.
•    קשת בענן – אות וברית לכך שאלוהים לא יביא עוד מבול על העולם.

לסיכום הפעילות
כדאי לסכם בכך שראינו כיצד נח עבד והיה מסור לחיות, ובזכותו המשיכו בעלי החיים להתקיים. נח עבד בתנאים קשים, כשהעולם כולו נחרב במבול.
גם בעולם שלנו ישנם בעלי חיים ודברים שונים שנמצאים בסכנה – מה נתון בעולם שלנו לסכנה?
כמו נח, גם אנחנו יכולים להציל את העולם שלנו ולעזור לו להתקיים.

חלק ב’ – המבול כבר כאן?

בחלק זה יעברו הילדים בין 4 תחנות פעילות בנושאים:  קרינה, מים, מיחזור ואנרגיה; כל אחת מהן תכלול מידע על מצב בעייתי בסביבת החיים היומיומית וכן הצעות לפעילות שניתן לבצע בכל בית, כחלק משגרת היומיום.
למנחה – בקבוצה רב-גילאית מומלץ לחלק את הילדים לשתי קבוצות: הבוגרים – תחנות קרינה ואנרגיה. הצעירים – מים ומיחזור.
בקבוצת הצעירים כדאי להתמקד ב-2-3 עצות שימושיות.
(המידע ועצות הפעולה נכתבו על בסיס אתר “סבבה“)

קרינה 
•    מי מכיר את המושג “קרינה”?
•    האם אנו רואים את הקרינה? – הקרינה היא אנרגיה שעוברת באמצעות גלים או חלקיקים קטנטנים, שאיננו יכולים לראות.
•    מי מהילדים צולם פעם בצילום רנטגן?  – קרני רנטגן הן קרינה חזקה שבאמצעותה אפשר לראות, למשל, את מבנה העצמות שלנו. כשלא ברור האם יש שבר ביד או ברגל, הרופא לרוב שולח לצילום רנטגן ובאמצעות הצילום הוא יודע מה מצבנו. כך שלקרינה יש שימושים מועילים.
•    אבל, כאשר הקרינה חזקה (=קרינה מניינת) היא עלולה להזיק לבריאות שלו.
•    היכן יש קרינה חזקה? – בטלפונים ניידים, במיקרוגל ובעמודי חשמל.
•    מה, לדעתכם, אפשר לעשות כדי לא להיחשף לקרינה חזקה?
הצעות מעשיות:
•    להמעיט בדיבור בטלפון נייד.
•    לדבר בטלפון נייד במרחק מהראש, באמצעות דיבורית.
•    לדאוג שגם האחים וההורים ינהגו כך.

מים
•    מדוע המים חשובים עבורנו? – שתייה (רוב גופנו מורכב ממים), רחצה, ניקיון, לגידול ירקות, פירות וצמחים, לייצור מוצרים במפעלים ולקיום חיים של בני אדם ובעלי חיים.
•    האם יש בעולם הרבה מים לשתיה (=מים מתוקים)? – רוב המים המתוקים נמצאם בקרחונים שבקטבים. בסך הכל ניתן להשתמש בכמות קטנה מאוד של מים מכל המים שעל כדור הארץ (פחות מאחוז אחד – ניתן להדגים זאת באמצעות בקבוק של תינוק – למלא מים בגובה 1 CC מתוך 100 CC).
•    האם מצב המים בעולם קטן או גדל? – לצערנו, יש פחות ופחות מים מתוקים בעולם. חלק מהנהרות והאגמים מזוהמים ואי אפשר להשתמש בהם, כי שופכים אליהם פסולת, חומרים רעילים מבתי חרושת וכד’. בנוסף, ישנם שינויי במזג האוויר שמביאים לבצורות ולמצבים בהם חלקים שונים בעולם הולכים ומתייבשים, כי לא יורד די גשם.
•     מה, לדעתכם, אפשר לעשות כדי למנוע בזבוז של מים?

 הצעות מעשיות:
•    לא להשאיר ברז פתוח! אפשר לצחצח שיניים כשהברז סגור, ולפתוח אותו לשטיפת הפה בלבד. אפשר לסגור את הברז במקלחת כשמסתבנים ולקצר את הזמן בו אנו מתקלחים (אם כל אחד יקצר את המקלחת שלו בכמה דקות נוכל לחסוך מים רבים).
•    לא לפתוח את הברז לזרם חזק – מספיק זרם חלש יותר כדי לשטוף ידיים ולצחצח שיניים.
•    לאגור מים – מים שזורמים במקלחת (למשל, בזמן שמחכים שהמים יתחממו) אפשר לאסוף בדלי ולהשתמש להשקיה.
•    לטפל בנזילות – אם רואים ברז מטפטף או נזילה מצינור, מבקשים מההורים לטפל בכך מיד, כדי למנוע בזבוז.
•    להשקות גינה וצמחים בשעות הערב וכך נמנע בזבוז מים כתוצאה מהתאדות.
•    נגדל רק צמחים שצורכים מעט מים.

מיחזור
האם אתם מכירים את המושג “מיחזור”? למה הכוונה? – מיחזור הוא שימוש חוזר בחומרים שכבר השתמשנו בהם. המיחזור עוזר לנו להיפתר מכויות גדולות של פסולת שאנו מייצרים:
מה קורה למכונות הכביסה הישנות? למחשבים שזרקנו לפח כי הם ישנים? – אם לא נדאג לפרק אותם ולמחזר את החלקים שלהם, הם יזהמו את האדמה ואת המים שבתוך האדמה. אם נמחזר נשתמש בברזל ובעץ ובכך נשמור על כך שיישארו חומרים אלו בעולם: אם נמחזר עץ נאלץ לכרות פחות עצים, ואם נמחזר מתכת לא נצטרך לכרות מהאדמה עוד ועוד מתכות.
האם אתם ממחזרים?
האם יש לכם רעיונות כיצד נוכל למחזר?
הצעות מעשיות:
•    להשתמש בדפים מודפסים ציור ויצירה.
•    להדפיס דפים משני הצדדים ורק כשחייבים להדפיס.
•    לפנות מיכלי שתייה לנקודות מיחזור למיכלים.
•    לפנות בטריות ישנות לנקודות מיחזור המיועדות לכך.
•    לפנות נייר, קרטונים (אריזות) ועיתונים לנקודות מיחזור לנייר.
•    תרופות ישנות אפשר למחזר בקופות החולים.
•    להשתמש שוב בשקיות הפלסטיק  לארוחת עשר בגן/ בבית הספר.

אנרגיה
מהי אנרגיה? – אנרגיה היא אחד המרכיבים הבסיסיים בעולם שלנו. ההגדרה של אנרגיה היא: היכולת לעשות עבודה: להרים, להזיז, לרוץ, לחמם, לקרר, להפעיל.
מי זקוק לאנרגיה? – אנו, בני האדם, זקוקים לאנרגיה כדי לחשוב, לשחק ולעבוד. מכונית זקוקה לאנרגיה כדי לנסוע וכך גם הטלוויזיה, המחשב ועוד.
מהיכן מגיעה האנרגיה? – המקור הגדול ביותר הוא השמש (המים החמים של רובנו מתחממים בעזרת “דוד שמש” – השמש היא שמחממת את המים). גם המים יכולים לשמש כמקור אנרגיה (מכירים טחנות ישנות בהן טחנו בעזרת גלגלים שהמים גרמו להם לזוז?)
הרוח יכולה גם היא להזיז דברים: טחנות רוח ואפילו ברמת הגולן מייצרים חשמל בעזרת הרוח.
עוד חומר שבו משתמשים לאנרגיה הוא נפט, שנמצא בתוך כדור הארץ. הנפט משמש לאנרגיה לייצור חשמל, לדלק לכלי תחבורה ולמכשיר חשמל.
האם יש די אנרגיה בעולם? מעריכים כי עוד מאה שנה לא יהיה נפט בעולם. בנוסף, הנפט מזהם את האוויר שאנו נושמים. לכן, כדאי לנסות ולחסוך האנרגיה ולמצוא דרכים אחרות ליצור אנרגיה (רוח, מים, שמש).
הצעות מעשיות:
•    חיסכון בחשמל – להדליק את האור כשצריכים ולכבות אותו בתום השימוש.
•    משתמשים בנורות חסכניות באנרגיה.
•    מכוונים את המזגן כך שהוא לא יהיה מאוד קר או מאוד חם – 25 מעלות הם טמפרטורה מומלצת.
•    מפעילים מכשירי חשמל רק כשצריך: מכונת כביסה מלאה בבגדים, מדיח כלים מלא בכלים וכד’.

חלק ג’ – אני עושה למען העולם

•    כל ילד ינסח “התחייבות – אני ממשיך בדרך של נח – אני עושה למען העולם”:
•    האמנה תכלול שם, וכמה פעולות אותן מתחייב הילד לבצע למען שמירה על העולם.
•    מומלץ לקיים פעילות זו יחד עם ההורים.
•    האמנה תקושט בצבעים, עלים וניירות ממוחזרים – חלקים צבעוניים של דפי עיתון, פקקים וכד’.
•    לשומרי שבת – מומלץ להכין דף אחיד מראש, ולתת אותו לילדים כדי שיקשטו אותו לאחר השבת, ובתחתיתו הצעה לקשט אותו בחומרים ממוחזרים.
•    בנוסף, יקבל כל ילד דף להכנת מגנט: ” מה עשיתי היום כדי לשמור על העולם?” (נספח)- הדף יודבק על קרטון ממוחזר (מחבילת דגני בוקר, עוגיות, אריזה כלשהיא) ויקושט. מאחוריו יודבק מגנט (אפשר להשתמש במגנטים הרבים המגיעים לכל בית כפרסומת),הוא יתלה על המקרר הביתי ויזכיר לבני הבית את מחויבותם ללכת בדרכו של נח.
•    לשומרי שבת – מומלץ להכין ערכה להכנת מגנט ולמסור אותה למשפחות להכנה לאחר השבת.
•    למעוניינים – באתר “טבע עברי” נמצא שירון וירטואלי של שירי ילדים בנושאי סביבה וטבע. ניתן לקיים שירה משותפת או לסיים את הפעילות בישר ובריקוד.

נספח – מגנט “מה עשיתי היום בשביל לשמור על העולם?”