שבת סביבתית

השבת

הדס ילינק

רציונל:
השבת היא יום המאפשר לנו מדי שבוע לנוח, לעצור,להרפות את האחיזה ולהתבונן פנימה. ליצור מציאות שבה הטבע והבריאה מתקיימים ללא מגע ידינו.

מבנה הלימוד :

פתיחה במליאה- אווירת שבת

נשמיע את המזמור “לכו נרננה לה'” הפותח את תפילת קבלת שבת:
• מהי השבת בעבורכם?
• באילו דרכים אתם הופכים יום זה לשבת?

לימוד בחברותא

התיאור הראשון של השבת מופיע בבריאת העולם. בכל יום מימי הבריאה נברא משהו, מה נברא ביום השביעי? האם יש דבר מה שנברא בכל זאת בשבת?

1. בראשית, פרק ב פסוקים א-ג: א וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם. ב וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

מנוחה. היכולת להרפות. וזה מה שהיה העולם חסר-
2. כדברי רש”י: דבר אחר מה היה העולם חסר, מנוחה. באת שבת באת מנוחה, כלתה ונגמרה המלאכה. (פירוש רש”י בבראשית פרק ב פסוק ב.)

בעשרת הדיברות אנו מצווים לשמור את השבת. בשני הנוסחים של עשרת הדיברות בתורה (בספר שמות ובספר דברים) מובאים נימוקים אחרים לשמירת השבת:

1. מהם שני נימוקים לשמור שבת?
2. מי מחויב לשבות?
3. איזה “סיפור” מספר לעצמו שומר השבת, לפי שני המקורות.
4. כיצד אם כך מסייעת השבת בעיצוב תודעה סביבתית-חברתית ?

3. שמות כ, ח (פרשת יתרו): זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵשֶת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְבִיעִי שַבָּת לַה’ אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶר בִּשְעָרֶיךָ. כִּי שֵשֶת יָמִים עָשָה ה’ אֶת הַשָּמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה’ אֶת יוֹם הַשַּבָּת וַיְקַדְּשֵהוּ .

4. דברים ה יא (פרשת ואתחנן): שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה’ אֱלֹהיךָ. יב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. יג וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה’ אֱלֹהיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ – לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. יד וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ ה’ אֱלֹהיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן צִוְּךָ ה’ אֱלֹהיךָ, לַעֲשׂוֹת אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. {ס}

בפרשת יתרו המצווה היא לזכור את יום השבת בהקשר של בריאת העולם. ההימנעות ממלאכה מזכירה מעשה בראשית. האדם אינו במרכז אלא הבריאה. יש לכך השלכות שונות.
בפרשת ואתחנן המצווה היא לשמור את יום השבת, בהקשר של עבדות והזדהות עם כל העבדים באשר הם. השבת מזכירה לנו שגם אם אנו בעלי בית וריבונים – יש מי שלו שייך הכול, ולכן יש לאפשר לכל אחד את תחושת החירות הבסיסית (עיינו בהרחבה בדברי ד”ר שגית מור בהמשך).

בשני המקורות הציווי לשבות חל על כולם, כולל העבד, האמה, הגר ואף בעלי החיים.

5. ד”ר שגית מור: דברים אלו מופנים אל בעל הבית שיש לו שדות, עבדים, שוורים וחמורים. הוא מורשה לעשות את מעשיו – שמכוונים להפקת רווחים – רק בימי החול. ביום השבת הוא מצווה להפסיק ממעשיו אלו ולשבות. ביום זה הוא מאפשר לכפופים לו מנוחה (פיזית) ונופש (נפשי), ובכך הוא מוציא אותם זמנית מגדר של מכשירים המופעלים על ידו לגדר של יצורים עצמאיים. כך משחזר בעל הבית כלפי הכפופים לו מעין גאולה, כגאולת ישראל ממצרים. השבת היא יום הגאולה של המשועבדים בחברה. ביום זה הם זוכים לנופש ולמנוחה, והם במצב של בני חורין. יום זה הוא שמגדיר את זהותם כצוריו של האל, ואת בני האדם כברואים בצלם, ולא כמכשירים ביד אדונם. ביום זה מושעים הבדלי המעמדות. החברה כולה, על כל מעמדותיה, מדגישה את התרבות המשותפת שלה. האל מופיע בפרשה זו כמדריך המנחה את האדם לנהוג בדרך מוסרית ונכונה. האדם נקרא לחקות את מעשי האל, ולנהוג בכפופים לו כדרך שהאל נהג בעם ישראל ביציאת מצרים. הפערים שבין האל לברואיו (כמו הפערים בתוך החברה) מצטמצמים בתפיסה זו. כולם שותפים באותם ערכים מוסריים ויוצרים יחדיו חברה שלמה, צודקת וחזקה יותר. האדם נקרא להשתתף עם האל בבריאת העולם המוסרי.

חזרה למליאה

המקורות הבאים מציגים תפיסות שונות ביחס שבין האדם והתערבותו בעולם, בהקשר של יום השבת.
• מה משמעות השבת בכך שהיא שוברת את הרצף של ימי העשייה?
• מה אנחנו מרוויחים מן היכולת לשבות?

6. אריך פרום: “העבודה, גם אם יוצרת היא, וגם אם הורסת, הריהי התערבות מצד האדם בעולם הפיסי. המנוחה היא מצב של איזון בין האדם לטבע – אסור לו לאדם לנגוע בטבע, לשנותו בכל דרך שהיא, לא לבנות ולא להרוס דבר. השינוי הקטן ביותר שיעשה האדם בתהליך הטבעי, כמוהו כפגיעה באיזון. השבת היא יום השלום בין האדם לטבע. עבודה מכל סוג שהוא היא סתירתו של אותו איזון עדין בין האדם לטבע. השבת מסמלת את האחדות המושלמת בין האדם לטבע ובין האדם לחברו. על ידי הימנעות מעבודה – דהיינו הימנעות מתהליך של שינוי הטבע והחברה – משחרר עצמו האדם מכבלי הטבע והזמן, אם כי רק ליום אחד בשבוע. היחס בין האדם והטבע והאדם לזולתו הוא יחס של הרמוניה, של שלום ואי התערבות.

7. אברהם יהושע השל: כל הרוצה ליכנס לקדושת היום חייב להניח תחילה את המולת החולין של מיקח וממכר סואן, לפרוק מעליו עול עמל שהוא רתום בו, להתרחק מן השאון הצורם של ששת ימי המעשה, מן העצבנות והכעס של הרדיפה אחר נכסים, ולחדול מן המעל שהוא מועל בכך שהוא מבזבז לריק את החיים , חייו שלו. הוא חייב להפרד מכל מלאכת ידיים וללמוד להבין ולדעת, שהעולם כבר נברא ויתקיים אף בלא עזרתו של האדם . ששת הימים בשבוע אנו נאבקים עם העולם , מפיקים רווח מן האדמה. ביום השבת אנו מייחדים את דעתנו על זרע הנצח השתול בתוך נשמתנו. ידינו נתונות לעולם, ואילו נשמתנו שייכת לאדון העולם. ששת ימים בשבוע אנו מתבקשים למשול בעולם – וביום השביעי אנו משתדלים למשול בעצמנו.
אברהם יהושע השל, השבת, הוצאת ידיעות אחרונות – ספרי חמד, ישראל 2007, (בתרגום: אלכסנדר אבן-חן

סיכום

אהוד בנאי מציג בהומור את חשיבות השבת והקשר בינה לבין ‘טרנד’ שמירת הסביבה.

8. אהוד בנאי I יום כדור הארץ
מדברים עכשיו לא מעט על מצבו העגום של כדור הארץ ואני שומע,כולם אומרים,חייבים בדחיפות לעשות משהו כמו: יום ללא מכוניות, יום ללא רכבות, יום ללא מטוסים, יום ללא אוטובוסים ואופנועים, יום ללא עישון, יום ללא עשן, יום ללא מכונות כביסה, יום ללא מיבשי כביסה ,יום ללא מדיחי כלים, יום ללא טלפונים, יום חיסכון באנרגיה, יום ללא בישול, יום ירוק, יום כחול, יום סגול, יום ללא תאונות, יום ללא עבודה, יום ללא לחץ, יום עגול.
ואני אומר:
יש לנו יום כזה מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו כעם.
יש לנו יום כזה מאז ומתמיד. מאז שנברא העולם.
יש לנו את השבת, כן, שבת, רבותי, שבת!
שבת זה הרי היום הטוטאלי למען כדור הארץ.
זה טוב לאויר, זה טוב לאדמה, זה טוב לכביש, לים, למים,ולרוח לנשימה ולנשמה,זה זמן איכות לסביבה, זמן איכות למשפחה, זמן איכות למנוחה…

“ויברך אלוהים את היום השביעי ויקדש אותו
כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות”

בכל יום בסוף תפילת שחרית אומרים אנו “שיר של יום- ” היום יום ראשון בשבת קודש”… כלומר בכל יום מימות השבוע אנו מתכוננים לשבת.
יש כאן הזדמנות עבורנו לחשוב כיצד אנו בכל יום בשבוע מנחילים משהו מן המשמעות של השבת.
שבת שלום!.