תורה ירוקה

“תורה ירוקה”

סרטון ELI Talk של הרב לורנס טרוסטר, בעיבודם של דני דרכסלר וקרן ספונדר

 הערה למנחה: זוהי יחידה באורך 75 דקות, או 60 דקות ללא צפייה בסרטון

הקדמה 

ברוכים הבאים ליום העולמי ללימוד יהדות!

הרב לורנס טרוסטר משמש כרב ב”קשר ישראל” בווסטצ’סטר, פנסילבניה, וכרב בפורום לשיח אקולוגי במכללת איונה. יחידה זו תעסוק ב”תורה ירוקה” כפי שמכנה אותה הרב טרוסטר , מהלך לעידוד דאגה לאיכות הסביבה –ביהדות.

נתחיל בהקרנת סרטון ELI של הרב טרוסטר, ונדון ברעיונות שעולים ממנו תוך כדי עיון בטקסטים יהודיים

שעוסקים בסוגיה זו.

ELI TALKS הם הרצאות קצרות על רעיונות יהודיים מעוררי השראה. הסרטונים בוחנים רעיונות מרכזיים בטסקטים יהודיים, דת, וזהות יהודית, מתוך ניסיונם האישי של המרצים, בהקשר לעבודתם, ולטקסטים יהודיים וכלליים. ההתלהבות המיוחדת של כל מרצה מובילה לשיחות מרגשות ומעוררות השראה, שמלמדות את הצופים דבר חדש שלעיתים מנוגד לאינטואיציה. לצפייה בשיחות נוספות: www.elitalks.org.

חלק א: סרטון ELI “תורה ירוקה” ( 22 דקות)

בזמן שאתם צופים בסרטון, חישבו על השאלות הבאות:

.1 אילו רעיונות בסרטון מעוררים בך השראה? מדוע?

.2 אילו מושגים אתגרו או הפתיעו אותך? מדוע?

 הקרינו את הסרטון (16 דקות)

 בקשו מהמשתתפים לשתף את תגובותיהם לשאלות למעלה 

חלק ב: ידע מחקרי ותובנה רוחנית 

הרב טרוסטר טוען שהוא הבין כי “כמה מן החוויות הרוחניות המשמעותיות ביותר שאני חוויתי אירעו בטבע”. הוא מזכיר חוויה של שיט סירות קאנו במחנה קיץ, שממשיך לעורר בו השראה.

נבחן רעיון זה בקריאה של אחד הטקסטים היפים ביותר שנכתבו על הטבע: תהלים קד. בקריאת המזמור, דמיינו לעצמכם את הסצנות המתוארות, ונסו להיזכר בחוויות שחוויתם בטבע.

 קראו את מקור 1 בקול.

מקור 1 : תהלים קד, א כד –

א בָּרְכִי נַפְשִי, אֶת ה’:

ה’ אֱלֹקַי, גָּדַלְתָּ מְאֹד; הוֹד וְהָּדָּר לָּבָּשְתָּ.

ב עֹטֶה אוֹר, כַשַלְמָּה; נוֹטֶה שָּמַיִם, כַיְרִיעָּה.

ג הַמְקָּרֶה בַמַיִם, עֲלִיּוֹתָּיו:

הַשָּם עָּבִים רְכוּבוֹ; הַמְהַלֵּךְ, עַל כַנְפֵּי רוּחַ.

ד עֹשֶה מַלְאָּכָּיו רוּחוֹת; מְשָּרְתָּיו, אֵּש לֹהֵּ ט.

ה יָּסַד אֶרֶץ, עַל מְכוֹנֶיהָּ; בַל תִמוֹט, עוֹלָּם וָּעֶד.

ו תְהוֹם, כַלְבוּש כִסִיתוֹ; עַל הָּרִים, יַעַמְדוּ מָּיִם.

ז מִן גַעֲרָּתְךָ יְנוּסוּן; מִן קוֹל רַעַמְךָ, יֵּחָּפֵּזוּן.

ח יַעֲלוּ הָּרִים, יֵּרְדוּ בְקָּעוֹת אֶל מְקוֹם, זֶה יָּסַדְתָּ לָּהֶם.

ט גְבוּל שַמְתָּ, בַל יַעֲבֹרוּן; בַל יְשֻׁבוּן, לְכַסוֹת הָּאָּרֶץ.

י הַמְשַלֵּחַ מַעְיָּנִים, בַנְחָּלִים; בֵּין הָּרִים, יְהַלֵּכוּן.

יא יַשְקוּ, כָּל חַיְתוֹ שָּדָּי; יִשְבְרוּ פְרָּאִים צְמָּאָּם.

יב עֲלֵּיהֶם, עוֹף הַשָּמַיִם יִשְכוֹן; מִבֵּין ע פָּאיִם, יִתְנוּ קוֹל.

יג מַשְקֶה הָּרִים, מֵּעֲלִיּוֹתָּיו; מִפְרִי מַעֲשֶיךָ, תִשְבַע הָּאָּרֶץ.

יד מַצְמִיחַ חָּצִיר, לַבְהֵּמָּה, וְעֵּשֶב, לַעֲבֹדַת הָּאָּדָּם;

לְהוֹצִיא לֶחֶם, מִן הָּאָּרֶץ.

טו וְיַיִן, יְשַמַח לְבַב אֱנוֹש לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּמֶן;

וְלֶחֶם, לְבַב אֱנוֹש יִסְעָּד.

טז יִשְבְעוּ, עֲצֵּי ה’ אַרְזֵּי לְבָּנוֹן, אֲשֶר נָּטָּע.

יז אֲשֶר שָּם, צִ פרִים יְקַנֵּנוּ; חֲסִידָּה, בְרוֹשִים בֵּיתָּהּ.

יח הָּרִים הַגְבֹהִים, לַיְּעֵּלִים; סְלָּעִים, מַחְסֶה לַשְפַנִים.

יט עָּשָּה יָּרֵּחַ, לְמוֹעֲדִים; שֶמֶש, יָּדַע מְבוֹאוֹ.

כ תָּשֶת חֹשֶךְ, וִיהִי לָּיְלָּה בוֹ תִרְמֹש, כָּל חַיְתוֹ יָּעַר.

כא הַכְפִירִים, שֹאֲגִים לַטָּרֶף; וּלְבַקֵּש מֵּ א לֵּ, אָּכְלָּם. –

כב תִזְרַח הַשֶמֶש, יֵּאָּסֵּפוּן; וְאֶל מְעוֹנֹתָּם, יִרְבָּצוּן.

כג יֵּצֵּא אָּדָּם לְפָּ עלוֹ; וְלַעֲבֹדָּתוֹ עֲדֵּי עָּרֶב.

כד מָּה רַבוּ מַעֲשֶיךָ, ה’ כֻׁלָּם, בְחָּכְמָּה עָּשִיתָּ;

מָּלְאָּה הָּאָּרֶץ, קִנְיָּנֶךָ.

 שאלות מנחות:

.1 האם חוויתם חוויות בטבע, במחנה קיץ או במסגרת אחרת, שממשיכות ללוות אתכם ולעורר בכם

השראה? תארו חוויה כזו.

 בקשו מהמשתתפים לכתוב לעצמם סיכום של המזמור. לאחר מכן, קראו איתם את הסיכום של הרב שטינזלץ במקור 2 .

בפירושו של הרב שטינזלץ על המזמור הוא מציע את הסיכום הבא. הרב שטינזלץ הוא אחד ההוגים המובילים של ימינו. הוא מוכר בזכות התרגום והפירוש המשולב שכתב לתלמוד כולו, ובזכות עבודתו בתחום הקבלה.

 קראו את מקור 2 בקול:

הרב עדין אבן ישראל שטינזלץ, פירוש לתהלים -המנון על הבריאה. שירה גדולה על העולם כולו, על הדברים הגדולים והקטנים שבו: על השמים והארץ והים, על דרכי החיים של כל היצורים כולם ועל המחזור הגדול של החיים, הכולל בתוכו את המוותוהתחייה.

רבי משה בן מיימון, המכונה הרמב”ם, חי בספרד ומצרים במאה ה- 12 . הרמב”ם היה רופא והוגה דעות,וכתביו הם בעלי השפעה מכרעת על היהדות. הרמב”ם חש שחקירה של הטבע היא תנאי מקדים לחיירוח.

במקור 3, הרמב”ם מתייחס לשני מזמורי תהלים נוספים על מנת להדגים זאת.

מקור 3 :

והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: “צמאה נפשי לא לקים לא ל חי.” וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, – -ויפחד וידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד:

“כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו.”

רמב”ם, משנה תורה, ספר מדע, הלכות יסודי התורה פרק ב, הלכה ב

 שאלות מנחות:

.1 כיצד המושג של התבוננות בעולם הטבע מוביל למערכת יחסים שמגוננת על הטבע והמדע, במקום ניצול לא ראוי של הטבע והמדע?

.2 הרמב”ם מאמין שהתבוננות בטבע מובילה לאהבת ה’ ויראתו. חשבו על החוויה שתיארתם. מה עורר בכם השראה באותה החוויה?

לדעת הרמב”ם, התבוננות בטבע מעוררת בנו אהבה ויראה, ומעוררת השראה ליראת ה’ וענווה, שמובילים להכרה במקום הראוי לאדם בעולם.

חלק ג: חשיבה לטווח רחוק 

האופן שבו אנחנו מתנהלים מול הטבע כיום ישפיע בהכרח על הדורות הבאים. הרב טרוסטר מתאר קיימות כרעיון מוסרי, “עלינו להתייחס לצרכים של הדור הנוכחי בלי לסכן את הצרכים של הדור הבא”.

בתלמוד מובא סיפור על חוני המעגל, חכם מן המאה הראשונה לפני הספירה.

מקור 4 : תלמוד בבלי, מסכת תענית כג, ב, עם פירושו של הרב עדין אבן ישראל שטינזלץ –

תרגום ופירוש: יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוה גברא דהוה נטע חרובא יום אחד הלך בדרך, ראה אדם אחד שנוטע חרוב. אמר ליה: האי עד כמה שנין טעין אמר לו: זה עד כמה שנים טוען פירות? אמר ליה עד שבעין שנין טעין עד שבעים שנה אמר ליה: פשיטא לך דחיית שבעין שנין אמר לו: פשוט לך שאתה חי שבעים שנה שאתה נוטע את העץ ליהנות ממנו? אמר ליה האי גברא: עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי אמר לו: אדם זה כלומר אני, עולם מלא חרובים – מצאתי, כפי ששתלו לי אבותי כך שותל אני גם כן לבני.

 שאלות מנחות:

.1 חישבו על האיש שנוטע עץ חרובים. האם לכך מתכוון הרב טרוסטר באמירתו, “עלינו להתייחס לצרכים של הדור הנוכחי בלי לסכן את הצרכים של הדור הבא”? מדוע, או מדוע לא? האם יש קיום בדאגה רק לעתיד ולא להווה?

.2 האיש שנוטע את החרוב מסביר שאנו מעצבים את העולם אותו אנחנו עתידים להוריש לילדינו. חשבו: מה אתם “שותלים” עכשיו למען הדורות הבאים? כיצד אתם מכוונים את מעשיכם לטובת הדורות הבאים?

עתידם של הדורות הבאים תלוי בהתנהגויות שלנו היום. אך אין צורך להביט לעתיד על מנת לראות שלכלל האנושות יש ערבות הדדית לעתידה.

חלק ד: ערבות הדדית -כל הדברים מחוברים

הרב טרוסטר מדגים שכל הדברים מחוברים. זוהי לא רק עובדה מדעית או הגות רוחנית; הרב טרוסטר מאמין שזהו רעיון מוסרי. הדברים שאנחנו קונים, האופן שבו הם נוצרים, האופן שבו נוהגים בפועלים שיוצרים אותם, והתהליך כולו, משפיעים על הסביבה המוסרית שבה אנו חיים ופועלים.

רעיון הערבות ההדדית מודגם בכמה מן הטקסטים היפים ביותר של המסורת היהודית, הלוא הם מזמורי תהלים שנקראים בפי חז”ל “סדר בראשית”.

 שאלות מנחות:

.1 אם נשוב למזמור שפתח את הדיון, איזו תמונה במזמור מעוררת בך תחושה של ערבות?

מקור 5 לקוח מתוך מדרש רבה ויקרא, מדרש שמתאר את החשיבות המוסרית של החיבור לעולם שמסביבנו.

מקור 5: מדרש רבה, מהדורת מרגוליות, ויקרא ד, ו

תני ר’ שמעון בן יוחי: משל לבני אדם שהיו נתונין בספינה ונטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו.

אמרו לו חביריו: למה את עושה כן? אמר להן מה איכפת לכם? לא תחתי אני קודח?! אמרו לו: מפני שאתה מיציף עלינו את הספינה.

 שאלות מנחות:

.1 האם הספינה במדרש היא אנלוגיה (משל) נכונה למצבים בעולם האמיתי? נמקו את תשובתכם.

.2 האם ראיתם פעם מישהו שנהג כמו האיש בספינה שחתר מתחת לספינה? תארו את המצב ואת תגובתך או את תגובת הקהילה.

סיכום 

אנו חיים ופועלים בעולם שנוצר על ידי הא ל, עולם שבו גורלם של כל היצורים החיים תלוי אלו באלו; כולנו נמצאים – באותה הסירה. כיצד נוכל להשלים עם מידת האחריות שלנו בעולם?

הרב עדין אבן ישראל שטינזלץ מציע שנדמה את עצמנו לשותפיו של הקב”ה. הרב שטינזלץ הוא אחד ההוגים – המובילים של ימינו. הוא מוכר בזכות התרגום והפירוש המשולב שכתב לתלמוד כולו, ובזכות עבודתו בתחום

הקבלה.

מקור 6 : הרב עדין אבן ישראל שטינזלץ, “עיניים לארץ, לב לשמים”, – 17/09/14

בתלמוד )יבמות קה, ב( מובא דיון, האם יש לכוון את התפילה לארץ או לשמיים… מסקנת התלמוד היא שעלינו לכוון את עינינו לארץ, אך את ליבנו לאבינו שבשמים. עינינו מתמקדות בארץ, כך שנוכל לראות ולהתמודד עם הבעיות והכאב שבעולם. עם זאת, באותו זמן, אנחנו מפנים ליבנו לשמים, לא מסיבות מעשיות אלא כדי להיטיב את עצמנו. הקב”ה וודאי היה מסוגל ליצור עולם סטטי מושלם, אך בחר שלא לעשות זאת. הוא יצר עולם דינאמי עם פערים מכל הסוגים, פערים שמאפשרים תזוזה ושינוי. הקב”ה אז

מסר את עולמו לאדם, יצור בלתי סביר שנפשו הא לוקית נחה בגוף של גורילה. הוא יצר את האדם עם כושר גדלות אך גם עם יכולת לחטוא. ואז הוא עשה אותו לשותף, אמנם שותף זוטר למדי, בבריאה.

מרגע זה ואילך, הוטלה עלינו האחריות לסיים את מלאכתו, להתבונן בכל הבט של עולמנו, לקחת אחריות על הבעיות שבו, ויותר מכל, לדאוג זה לזה.

שאלות מנחות:

.1 הרב שטינזלץ מזכיר “פערים” בעולם, שמאפשרים “תזוזה ושינוי”. מהן האפשרויות המשמעותיות ביותר לתזוזה ושינוי בעולם הטבע, או בסביבה?

.2 כיצד עלינו “לקחת אחריות” על הבעיות הללו, כפי שמציע הרב שטינזלץ, כדי שנוכל להשפיע בצורה חיובית יותר על העולם בעוד 70 שנה ויותר?

“להתמודד עם הבעיות והכאב שבעולם” משמעותו להתייחס לאתגרים שניצבים בפני כל בני האדם יצירת עולם בטוח יותר, בניית מערכות יחסים תומכים ואוהבים עם האנשים שסביבנו, ודאגה לחלשים בחברה. בבסיס אתגרים אלה ניצבים צרכים יסודיים כמו אוכל, ביגוד, ומחסה, שנדרשים מעולם הטבע.

היום למדנו מעט “תורה ירוקה”, משום שראינו כיצד שילוב של טקסטים יהודיים עם המדע המודרני מציע הנחייה לחיים ברי קיום המושתתים על צדק, תוך איזון עם עולם הטבע.