תרבות את- צריכה!

תרבות את-צריכה  והתרופה של חודש אייר

                  
שוב בין מדפי הסופר, לא מצליחה להתרכז לרגע ולחשוב מה בדיוק רציתי לקנות, מוזיקת מעליות ברקע וילד מאוכזב בוכה לאמא,  “אה, גרנולה”,אני נזכרת ומרימה את ראשי אל עשרות דגני הבוקר במדפים האינסופיים, על אחד מהם משפחה מאושרת מחובקת, על הקורנפלקס לידו ספורטאי מחותך ורענן, ובקרטון ממש לידו ילד שבע ומאושר….”כי משפחה זה מעל הכל” אני קוראת על דגני הבוקר “הישראליים ביותר”- לטענתם.  טוב, ניקח שניים אני נכנעת- גם את המשפחתי וגם את החתיך, מה רע….בדרך לקופה אני נזכרת  בתפריט הבוקר של סבתי- קוואקר בחורף ופרוסת מלון בקיץ- כבר 80 שנה. בלי להתבלבל, ובלי החיפוש המתמיד אחר דגני-הבוקר האולטימטיביים.
לסבתי,שכחתי לציין- משפחה משפחתית ביותר, ילדים שבעים ושמחים, היא לא התחתנה עם ספורטאי, אבל גם בלי הקורנפלקס הישראלי- בעל חתיך ביותר!

“כאשר ברא הקב”ה את האדם הראשון העבירו מעל אילנות גן-עדן ואמר לו- בני, ראה מעשיי כמה יפים הם, ואם קלקלת- אין מי שיתקן אחריך…”(מדרש רבה ספר בראשית)
תרבות הצריכה (או תרבות “את-צריכה”…) הוא מושג חדש יחסית,  המבטא את צורת החשיבה ההמונית, את התרבות המערבית המחלחלת מבפנים ושוטפת מבחוץ כל חלקה טובה. תרבות שמתייחסת לתושבי כדור הארץ- בני-אדם, חיות, ומשאבי טבע כאל סחורה אינסופית, כשבעצם אנחנו, בעלי-החיים, האדמה, המים ושאר החומרים המופלאים המקיימים את הכדור הזה- כולם סופיים. לכולנו יש מגבלה של חומר שמתכלה. חיסרון- אבל אנחנו בעד חסרונות!
המספרים מספרים לנו ש 20%  מבני האדם משתמשים כיום ב-80% ממשאבי כדור הארץ. מה שזה אומר זה שאם החלום האמריקאי ימשיך להתממש- נצטרך כ-4 או-5 כדורי-ארץ שיספיקו לכל תושבי הכדור הנוכחי. או- שנתכלה מהר מן הצפוי… .
תרבות הצריכה דואגת לשמר בתוכנו תחושת חסרון תמידית-חיסרון שלילי ונצחי, שלעולם לא יבוא על סיפוקו! ובמקביל מפרסמת ללא הרף עוד ועוד מוצרים,  בגדים, מותגים ומכשירים שיעשו אותנו מאושרים, שייכים, עשירים ויפים יותר…
התנועה ההפוכה היא בחירה בחיים- בחירה בפשטות מרצון, נסו ללכת עם האמירה של האנשים המפיצים את הרעיון של פשטות מרצון- “קנה פחות- חיה יותר”.  האמירה הזו משחררת אותנו מההתמכרות לספק צורך רגשי במוצר חומרי. התבוננו בפרסומות האחרונות- כולם מנסים למכור לנו רגשות במקום מוצרים- (עם הפלאפון הזה- יהיו לך חברים, עם החיתולים האלה- את אמא טובה, ורק עם המכונית הזו- אתה באמת גבר…).

ראש חודש = הזכות להתחדש

מה העניין לחגוג כל חודש את תחילת החודש? האם מעבר להתחדשות הלבנה משהו מתחדש גם בנו?
האם אנחנו צריכות לקנות משהו חיצוני כדי להרגיש שמשהו באמת התחדש היום???
חז”ל  הורו לנו שראש- חודש הוא יום חג לנשים, נשים פטורות ממלאכה, ומשולות ללבנה הנולדת מחדש, הלבנה היא אותה לבנה, מיום בריאת העולם- ובכל זאת היא זוכה להיוולדות מחדש- כל חודש. היכולת להתחדש היא בהכרח מתוך חיסרון- הלבנה נעלמת מעיננו- ומתגלה במלואה- היכולת להרשות לעצמנו להיות חסרות- מבטיחה את היכולת להתחדש!!!! זאת אם נזכור שכמו הלבנה- הכל כבר כאן- וקיים- החיסרון הוא זמני ביותר!
התרבות המערבית מאדירה את היציבות- את השפע- את הפנסיה המובטחת- ובכך דואגת שנשאר כלואים בתוך תרבות השפע- תרבות ללא חיסרון…..
המלכודת שתרבות כזו מייצרת היא אינסופית- כדי לקנות יותר = לעבוד יותר = פחות זמן פנוי לחיות = נוצר צורך רגשי שיתמלא רק אם… תקנה יותר וחוזר ומהדהד בתוכנו עוד ועוד…
אנחנו מסנוורים מהשפע המדומה בו אנו חיים, ורבים עוד מחפשים את תחושת האושר בקניון הקרוב.

 חודש אייר – “אני ה’ רופאך “

חודש אייר הוא חודש המסוגל ביותר לרפואה- אייר –ראשי תיבות “אני ה’ רופאך”, ע”פ הקבלה מיוחס לחודש סגולות ריפוי הגוף. ברצוני להציע סגולה נוספת לריפוי הנפש – שחרור מוחלט מתרבות “עשיו”- תרבות השפע המדומה- תרבות המלמדת אותנו מינקות מה אנחנו צריכים כדי להיות מסופקים בחיינו. תרבות “את-צריכה!”

מפתחות ליציאה מהמלכודת הם-
א)    להיחשף כמה שפחות לפרסומות (הסוכנים של תרבות כזו עגומה).
ב)    ליצור ולייצר- תחושת החיות נוצרת מפעולות ומעשיה, ממחשבה ומיצירה. אם בתרבות הצריכה  אנחנו צרכנים- בוהים בפרסומות ובמסכים פסיביים לחלוטין, הרי שההיפך מזה היא עשייה- יציאה לטבע, יצירה בידיים,כתיבה, טיפוח גן-ירק – כל דבר בו אתם משקיעים את עצמכם באופן מעשי-  קריאה היא פעולה מעשית יותר ביחס לבהייה במסך הטלוויזיה.
ג)     הרשו לעצמכן להתחדש בקיים- לרענן את ארון הבגדים- להוציא משם ולתת – במקום להכניס (קצת חיסרון-לא להיבהל!) התחדשו באביזרים ובמוצרים- ר’ נחמן מברסלב מלמד שכל חפץ בבית שאין לו שימוש- יונק כוחות מיושבי הבית- לכל דבר בעולם יש תכלית ושימוש- אם אתם צוברים חפצים- החפצים יצברו כוחות מכם- הרשו לעצמכם להזרים שפע- למסור לוויצ”ו או לחנות יד-שניה- ומיד תוכלו לברך “שהחיינו וקיימנו”- על תחושת החסרון המבורכת. אז כנסו למעגל שונה- עשיה, השראה, חברים ומשפחה…   האתגר הבא- קנו פחות- חיו יותר… 

_______________________________________________________________

לעילוי נשמת סבתי האהובה רבקה בת בת-שבע
וסבי היקר מפז כתריאל בן מאיר- שני מאורות גדולים שהאירו את חיי בפשטות הקיום והעשייה.

אסתר לחמן בעלת בית מלאכה ‘ערוגות הבושם’ למוצרי טיפוח ומרפא אורגנים, מעבירה סדנאות בכל הארץ ויעוץ ביתי לבית נקי מרעלים ומלא כל טוב.
[email protected]     0573106270