טבע עברי
מרכז למידה מקוון

שלום! וברוכים הבאים למאגר המידע של טבע עברי בנושאי יהדות וסביבה. המאגר מכיל מגוון רעיונות מקורות וחומרי תוכן המתאימים למגוון רחב של פעילות. חפשו תוכן לפי סוג הפעילות, נושא הפעילות, ודרך החיפוש.

כל הנושאים
חוברת "ט"ו בשבט 2023" מספקת מדריך מקיף לחג האילנות, מעוררת מעורבות בטבע

ברוכים הבאים לסיפור מרתק ומעורר השראה, “הדרך אל האילן הפלאי”. במעמקי היער,

חוברת חגיגת ט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות עם מערכי שיעור, פעילויות, סדר

אסופת מדרשים על מצוות הקשורות לבעלי חיים:

מצווה מעשית לחידוש הקשר בין עם ישראל לטבע

אסופת רעיונות וכלים מעשיים להובלת שינוי סביבתי בבית הכנסת ובקהילה. המסמך “בית

הכירו את 'אהבת עולם', זמירון לשבת ייחודי המשלב טעם מודרני עם המסורת

אסופת חומרים ללימוד ועשייה, בנושא יהדות וסביבה והגנה על עצים.

אסופת חמרים ללימוד ועשייה חינוכית-קבילתית בנושא יהדות וסביבה, מהדורת "שבת נוח" תשע"ב

יש מי שאומר שלא אמרו די בהרחקת ששה טפחים בין בור לבור

(ו) ואת כל היקום אשר ברגליהם. פירש רש”י זה ממונו של אדם

הענין הוא כך כי העיקר האכילה הוא להעלות הרוחניות שבאותו דבר מאכל

שאלה: תשובה: לענין השבעה יש סמך רמז בספרי הקודש אבל למה שמניחים

על פי דברי אנשי אמת שחקרו במעשה ה’ אשר עשה בהרכבת הבעלי

לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. הבערת אש אינה לכאורה פעולה

(יב) זאת אות הברית אשר אני נותן …. ואמרו בטעם האות הזה,

בחג האסיף, אשר אז נשלם כמעט קציר השנה עם תבואת זרעך, ופרי

…כך נצטוינו בעצם הלוכינו שתהא שינוי בשבת מבחול ואמר הנביא [ישעיה נח,

ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של

עינוי דרישא חוורא:אך צריך שתדע כי הנה כתיב, חכו ממתקים (שה”ש ה,

מפ’ ויקהל פקודי נשכח ממני רק המעט אשר נזכרתי בפרשת ויקהל כו’

ואהבת לרעך כמוך אני ה’. זה כלל מסכם לכל התנהגותנו החברתית –

וְעַל כֵּן יֵשׁ בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם בְּחִינַת הַתַּכְלִיתכִּי בְּכָל

המצוה המצויינה שכח הארץ הוא ניכר בה הרבה במצות הגוף היא מצות

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מֵחֲמַת רַחֲמָנוּתוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָםכִּי רָצָה לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתוֹוְאִם לא

פעם אחת בראש חודש אלול עמד הרב הצדיק ר’ יצחק מברדיצ’ב בחלון.עבר

רבי לוי יצחק מברדיצ’ב היה אומר: “כשראיתי כי אין בני עירי נשמעים

אמר רבי בונם:בראש השנה מתחיל העולם מחדש, וקודם שהוא מתחיל מחדש מגיע

עם קום המדינה החלה ביוזמתו של היינריך מנדלסון התארגנות במסגרת וועדה לשמירת

יאר ד’ פניו אלינו, לקבל את רשמי אורות קדשו בימי החג שתוכנו

כמו רבים אחרים למדתי בבית הספר על יתוש האנופלס. אני חושב שישראל

שר כיון שיש מנהיג לבירה זה העולם ואין בו דבר אחד לבטלה,

מרכיב שני [בבניית עולמם של בני המצוות] הוא ההתנהגות המוסרית הטבעית. אין

הנה תנועת אחד הדשאים הצומח בעמקי יער או באחד ההרים הגבוהים או

כבר כתבתי לך בני כמה פעמים במה שקדם, שהאדם נפעל לפי פעולותיו

בין כל המצוות התלויות בארץ תופסת מקום מיוחד מצוות השמיטה, הן מצד

ד. בשר תאוהבבא היתר התורה לאכילת בשר, אחרי קדושת המצות במתן תורה,

וראוי היה זה שיהי’ בכ”ה בכסליו, שאז האור יוצא. כי בכ”ה באלול

בין ברכת האילנות וברכת שהחיינו: ייתכן שההבחנה בין שתי הברכות מבוססת על

אמר רבי אליעזר:אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום הראשון – אדם צופה

השימוש בדברים שהם קנינו הטבעיים של בעה”ח, אפילו בשעה שאין האדם נוטל

נפש האדם בראה אלהים ישרה, שמחה בחייה ומוצאת נחת ברגשותיה, כל זמן

וְעַל כֵּן יֵשׁ בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם בְּחִינַת הַתַּכְלִית כִּי

בפגאניות האלוהות היתה חלק מן הטבע, והאדם ואלוהיו שניהם היו אובייקטים של

טו. מצוות כיסוי הדם והשחיטהכיסוי דם החיה והעוף היא כמו מחאה אלהית,

שאלה זו יש להציג בנר חנוכה: מה מצוותה, להדליק אש או לעשות

קיבץ מכל חלקי האדמה עפר, מזה המקום מעט, ומזה המקום מעט, ולא

שהרי אנחנו חיים בתוך הטבע המקיף אותנו בחוקיו, והננו מצווים להתהלך עמהם,

פס’ טו: “ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה”: פירוש הרש”ר הירש ד”ה ויניחהו:

‘אל תשחית דבר’, היא הקריאה הראשונה והכללית ביותר של הא-ל, אשר באה

“לשמרה”- להגן על הגן בפני חיות רעות, שלא תאכלנה את פירות עציו,

לכל עשב ואילן יש מלאך בשמים המכה בו ואומר לו: גדל! ואם

על שימוש במדחן – חניה: ‘הנה רחוב העיר הוא רשות רבים וכל

הרי מדיני תורה יותר אוסרין מדיני האומות, שהרי אסור לרוץ ברשות הרבים

כי צריך כל אדם לומר :כל העולם לא נברא אלא בשבילי (סנהדרין

הבונה ביתו אע”פ שהוא רשאי להניח העפר והאבנים ברשות הרבים כפי מנהג

אבינו שבשמיםבונה ציון וירושליםומכונן מלכות ישראל.השקיפה ממעון קדשך מן השמיםוברך את עמך

הרב אריה לוין מספר בזיכרונותיו, כיצד למד את מידת החמלה מהרב קוק,

אמר מר זוטרא, האי מאן דמכסי שרגא דמשחא ומגלי דנפטא, קעבר משום

ויניחהו- נתן לו מצות שבת כד”א וינח ביום השביעי.לעבדה- ששת ימים תעבוד.ולשמרה-

לנטוע במו ידי יזכני ה’ יתברך לנטע במו ידי עצי פרי בסביבות

האומר מלה של החסיד הקדמון, אשר השכיל להביע שדוקא רשות הרבים הוא

רֶמֶז אַחֵר יֶשׁ בְּמִצְוַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת בְּפוּרִים, שֶׁמַּרְאֶה עַל מִדּוֹת הָעֲנָוָה וְהַכָּרַת

עיקר ישוב הדעת הוא על ידי שמחה, כי על ידי השמחה יוכל

כיוון שנשתכרו, לא עשו כמו ישראל. ישראל, כשהם אוכלים ושותים, מי שיודע

  איש הדת הרי הוא סובייקטיבי ביותר… על ידי זה מתבארת הסתירה

את התשובה אנו מוצאים בשלוש מערכות: א) תשובה טבעית ב) אמונית ג)תשובה

אין הארץ מתפתחת אלא למען האדם- לצורך עבודתו המוסרית עלי אדמות. שלטון

חשק נטיעת אילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים, בהמובלט בתוקפו בעץ החרוב.

מובא בתיקוני זוהר, שפורים כיום הכיפורים. כמו שהתענית והתשובה שביום כפור חובה

ריבונו של עולם, חזקני בשמחה וחדוה תמיד, ואזכה לגרש ולבטל ממני ומכל

.. הרי משמעות ‘רדה ב-‘: להשתלט על עצם, מבחינה מסוימת על מהותו.

דעות שונות נאמרו לגבי האתימולוגיה של המלה אדם. דעתו של יוסף בן

בצעירותי בערה בי אש וחשבתי לתקן את כל העולם; לכשגדלתי נתייאשתי מלתקן

את אותה הפעולה שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת היא השמיטה על

וכאשר הביא הכרח טוב המזון להריגת בעלי חיים כונה התורה לקלה שבמיתות

ורבי”ק היה נוהג בערבה וכן בערבה של לולב לתקן מן העצים קולמסים

ועשית כל מלאכתך – כשתבא שבת, יהא בעיניך כאלו מלאכתך עשויה, שלא

הוָּה מִתְיְלִיד יָּנוֹקָּא שָּתְלִי אַרְזָּא, יְנוּקְתָּא שָּתְלִי תוֹרְנִיתָּא, וְכִי הָּווּ מִינַסְבִי, קַיְיצִי

כשעמדו בני ישראל על הים, היו השבטים מנצחים זה עם זה. זה

אמר ר’ אבהו: גדול יום הגשמים מתחיית המתים דאילו תחיית המתים לצדיקים

ובשוב דעתו אל מקור הטבע, מעשה ידי יוצר, ישובו אלו כל חמדות

כי יקרא קן צפור לפניך – גם זו מצוה מבוארת מן אותו

וקיומם יקרא “ראיה” … והענין להורות כי עמידתם בחפצו, ואם החפץ יתפרד

בראשית פרק ב פסוקים ד- האלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות

וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל היא הוּא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד: קהלת פרק ה פסוק

הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו

…וטעם לעבדה להשקות הגן. ולשמרה מכל החיות שלא יכנסו שם ויטנפוהו… אבן

ואותו לא תכרת כי האדם עץ השדה – פירשו המפרשים ז”ל כי

…וכלל כל המלאכות במלאכת אש, כי בידוע שרוב המלאכות שבני אדם מתעסקין

שהזהירה תורה לא תשחית את עצה לכרות אותם דרך השחתה שלא לצורך

אין לו להציל היזק עצמו בהיזק חברו. ריב”ש סימן קצ”ו

מי שעשה גורן בתוך שלו, או קבע בית הכסא, או מלאכה שיש

וע”ד המדרש: (פדר”א יב) לעבדה ולשמרה, מה עבודה היתה בתוך הגן שאמר

אלפי אנשים מאלפי ערים, אלה דרך היבשה ואלה דרך הים, ממזרח וממערב,

אורחים, והם נשמות שבעה אבות: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד,

כיצד [משמח את] הקטנים? נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן

שמעתי מהבעש”ט שביאר פירוש הכתוב מה’ מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ, ואמר

ויצו ה’ אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל. על

וזה פירושו, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה