חוברת ט״ו בשבט
חוברת מערכי שיעור, פעילויות, סדר ט״ו בשבט, לילדים ומובגרים (וכל מי שביניהם). תהנו!
טבע עברי - מרכז למידה מקוון
שלום! וברוכים הבאים למאגר המידע של טבע עברי בנושאי יהדות וסביבה: המאגר מכיל מגוון רעיונות מקורות וחומרי תוכן המתאימים למגוון רחב של פעילות. מוזמנים לחפש תוכן על פי סוג הפעילות, נושא הפעילות ודרך החיפוש.
חוברת מערכי שיעור, פעילויות, סדר ט״ו בשבט, לילדים ומובגרים (וכל מי שביניהם). תהנו!
אסופת מדרשים על מצוות הקשורות לבעלי חיים
מצווה מעשית לחידוש הקשר בין עם ישראל לטבע
אסופת רעיונות וכלים מעשיים להובלת שינוי סביבתי בבית הכנסת ובקהילה
עינט קרמר ומיכל ברגמן
אסופת חומרים ללימוד ועשייה, בנושא יהדות וסביבה והגנה על עצים.
עינט קרמר
אסופת חמרים ללימוד ועשייה חינוכית-קבילתית בנושא יהדות וסביבה, מהדורת "שבת נוח" תשע"ב
drop down menu filters:
(only show up when the filters are properly defined in elementor)
(only show up when the filters are properly defined in elementor)
normal search widget:
ajax search widget:
tags/radio menu filters:
(only show up when the filters are properly defined in elementor)
(only show up when the filters are properly defined in elementor)
תפילת הנוטעים
אבינו שבשמים בונה ציון וירושלים ומכונן מלכות ישראל. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו רצה יי ארצך והשפע עליה מטוב חסדך. תן טל לברכה וגשמי רצון הורד בעתם לרוות הרי ישראל ועמקיה ולהשקות בהם כל צמח ועץ. ונטיעות אלה אשר אנחנו נוטעים לפניך
לכל עשב ואילן יש מלאך בשמים
לכל עשב ואילן יש מלאך בשמים המכה בו ואומר לו: גדל! ואם כורתים אותם פוגעים בכח שלמעלה המצוה להם לגדול. והשוו חכמים את יציאת נשמתו של האדם לכריתת העץ, שאמרו בפרקי דרבי אליעזר: 'בשעה שכורתים אילן שעושה פירות, קולו יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע'. וכן בשעה שהנשמה יוצאת מן הגוף. אם כן
לנטוע במו ידי
לנטוע במו ידי יזכני ה' יתברך לנטע במו ידי עצי פרי בסביבות ירושלים לקיים "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם" .
עץ החרוב – סמל לנטיעה לדורות הבאים
חשק נטיעת אילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים, בהמובלט בתוקפו בעץ החרוב. (הראי'ה קוק, 'מגד ירחים', חודש שבט) חשק נטיעת אילנות' , שמחת היצירה בנטיעת עצי מאכל, נובעת על-פי רוב מעולם החומר. 'התחשק' קשור לעולם החושים 'כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים' והנוטע מתכוון להנאתו הוא, לזכות בפירות העץ למאכל, למלא תאוות
חופת עצים
הוָּה מִתְיְלִיד יָּנוֹקָּא שָּתְלִי אַרְזָּא, יְנוּקְתָּא שָּתְלִי תוֹרְנִיתָּא, וְכִי הָּווּ מִינַסְבִי, קַיְיצִי לְהוּ וַעֲבַדוּ גְנָּנָּא. תרגום ופירוש: שהיו נוהגים בביתר כאשר נולד תינוק היו שותלים ארז, כשהייתה נולדת תינוקת שותלים תורנית. וכאשר היו נישאים זה עם זה היו קוצצים את העצים הללו ועושים להם מהם חופה.
ואותו לא תכרות
ואותו לא תכרת כי האדם עץ השדה – פירשו המפרשים ז"ל כי חיי האדם ומזונו הוא עץ השדה, וכענין שכתוב (דברים כד) כי נפש הוא חובל, ועל כן אנכי מצוך שלא תשחיתהו כי ברכה בו. ולפי דעתי כי האדם נמשך אל לא תכרות ובאור הכתוב כי לא האדם עץ השדה שיבא מפניך במצור כמו האדם,
חיי נפש הוא חובל
וזה פירושו, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה , והטעם: כי חיי בן אדם הוא עץ השדה. וכמוהו: כי נפש הוא חובל (דברים כד, ו) , כי חיי נפש הוא חובל. ואותו לא תכרות . דבק עם לבא מפניך במצור . הנה לא תשחית עץ פרי שהוא חיים לבן אדם, רק
השחתה שלא לצורך
שהזהירה תורה לא תשחית את עצה לכרות אותם דרך השחתה שלא לצורך המצור, כמנהג המחנות. והטעם, כי הנלחמים משחיתים בעיר וסביב הארץ אולי יוכלו לה, כענין שנאמר (מ"ב ג יט) וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו, ואתם לא תעשו כן להשחיתה, כי תבטחו בשם שיתן אותה בידכם. כי האדם עץ השדה הוא, ממנו
בל תשחית
בל תשחית- שורש המצוה – ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו; ומתוך כך, תדבק בנו הטובה, ונרחיק מכל דבר רע ומעל דבר השחתה; וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה – אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם, ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו; ואם
ראשית יש לטעת
אף אתם כשאתם נכנסין לארץ ישראל לא תתעסקון אלא במטע תחילה, "כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל."
עצים למקדש
שמות פרק כו טו וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֲצֵי שִׁטִּים, עֹמְדִים טז עֶשֶׂר אַמּוֹת, אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ; וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה, רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תרומה סימן ט ומהיכן היו הקרשים יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים, אמר לבניו בני עתידים אתם להגאל מכאן והקב"ה עתיד לומר לכם משאתם נגאלין שתעשו לו את המשכן
חייו של אדם- מן האילן
כי האדם עץ השדה, מלמד שחייו של אדם אינם א-לא מן האילן. רבי ישמעא-ל אומר מיכן חס המקום על פירות האילן קל וחומר מאילן ומה אילן שעושה פירות הזהירך הכתוב עליו פירות עצמם על אחת כמה וכמה
בשעה שכורתין את העץ
ששה קולן יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע …בשעה שכורתין את האילן שהוא עושה פרי הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע….ובשעה שהנשמה יוצאת מן הגוף ,הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע.
ברכת האילנות
אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי דניסן וחזי אילני מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהם בני אדם
ארבעה ראשי שנים הם
ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים: בחמישה עשר בו.
פריחת ההרים מבשרת גאולה
אמר רבי אבא: אין לך קץ (סימן גאולה) מגולה (וברור) מזה שנאמר: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל ל"ו) רש"י: שתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה מזה.
'צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה'- מהו?
האדם והעץ – להעמיק שורשים, לשאת פרי דרש רבי חייא בר לולייני: מאי (תהלים צב) 'צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה', אם נאמר תמר – למה נאמר ארז, ואם נאמר ארז – למה נאמר תמר? אילו נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר: מה תמר אין גזעו מחליף – אף צדיק חס וחלילה אין גזעו
היו נוטעים לבניכם
'וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל'; אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו: נשב ולא נטע, אלא הוו זהירים בנטיעות… כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם: אני זקן, כמה שנים אני חי, מה אני עומד ומתייגע
כמו שאבותי שתלו לי כך אני שותל לצורך בני
יום אחד היה [חוני המעגל] הולך בדרך, ראה איש שהיה נוטע חרוב. שאל אותו [חוני את האיש]: מתי העץ יניב פירות? ענה לו [האיש]: לאחר שבעים שנה. אמר לו [חוני]: וכי אתה בטוח שתחיה שבעים שנה? אמר לו אותו אדם: אני באתי לעולם ומצאתי חרוב נטוע מניב פירות. כמו שאבותיי שתלו לי, כך אני שותל
אם אזכה, אוכל מפירות נטיעותי. ואם לאו, יאכלו בני
מעשה באדריאנוס המלך, שהיה עובר למלחמה והולך עם הגייסות שלו להלחם על מדינה אחת שמרדה עליו. מצא זקן אחד בדרך שהיה נוטע נטיעות תאנים. אמר לו אדריאנוס: אתה זקן ועומד וטורח ומתייגע לאחרים. אמר לו: אדוני המלך, הריני נוטע. אם אזכה, אוכל מפירות נטיעותי. ואם לאו, יאכלו בני. עשה שלש שנים במלחמה וחזר. לאחר שלש
לעסוק במטע – ללכת בדרכי ה'
רבי יהודה ברבי סימון פתח: 'אחרי ה' אלהיכם תלכו' (דברים יג, ה) – אמר רבי יהודה בן סימון: וכי אפשר לו לאדם, לבשר ודם, להלך אחרי הקב'ה, וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולהדבק בשכינה, אותו שכתוב בו: 'ה' אלהיך אש אכלה') דברים ד, כד)? אלא מתחילת בריתו של עולם לא נתעסק הקב'ה אלא במטע
לנטוע ורק אחר כך לקבל פני משיח
אם הייתה נטיעה בתוך ידך ויאמרו לך: הרי לך משיח – בֹּא ונטע את הנטיעה ואחר-כך צא והקבילו. (אבות דרבי נתן, נוסח ב', לא)
אז ירננו כל עצי היער
שִׁירוּ לַה'שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַיקֹוָק כָּל הָאָרֶץ; יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ: יַעֲלֹז ש-די וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר: לִפְנֵי ה' כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ
ברכי נפשי
א בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת-ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד; הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. ב עֹטֶה-אוֹר כַּשַּׂלְמָה; נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. ג הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם-עָבִים רְכוּבוֹ; הַמְהַלֵּךְ עַל-כַּנְפֵי-רוּחַ. ד עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת; מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. ה יָסַד-אֶרֶץ עַל-מְכוֹנֶיהָ; בַּל-תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. ו תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ; עַל-הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. ז מִן-גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן; מִן-קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. ח יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ
שלוש שנים לא יאכל
"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל: ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני ה' אלוהיכם"
כי כימי העץ ימי עמי
ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי .
חודש ניסן הגיע – זה הזמן לחבק עצים!
מאמר של עינט קרמר לכבוד ראש חודש ניסן על ברכת האילנות, לזמן הסגר מהקורונה
סוגרים מעגל – חוקים שחקקתי בהם שמים וארץ
מאמר של הדס ילינק על הקשר בין חוקי התורה לחוקי הטבע
השריפות באמזונס: נדרשת חזרה בתשובה
מאמר של הרב יובל שרלו על נושא שריפות היערות המכוונות באמזונס ועל חשיבות הכנסת השיח הסביבתי לעולם הדתי
הלהבה, הברוש והחיים בעולם הזה
מאמר של עינט קרמר על המתח בין המציאות התהליכית בעשייה לבין חירות הדמיון והרוח
לעבדה ולשמרה: פיתוח ושימור ביהדות
מערך שיעור העוסק בשאלה האם ניתן לקיים פיתוח אנושי מבלי לפגוע בטבע.
מתאים לטו בשבט ולזמנים אחרים.
על צמחים ואנשים
הכותבת מספרת כיצד בפעם הבאה כשנרוץ לרופא שלנו אולי כדאי לעצור רגע בגינה /שדה בור ליד הבית קודם. שם נושאים הצמחים הקרובים למקום מגורינו את כוחות הריפוי החזקים ביותר עבורינו
בית ספר- מטע
בית הספר האמיתי של ילדותי היה מטע התמרים בקיבוץ. כל שבוע לימודים היינו מקדישים לפחות 4 שעות עבודה בענף. בחופשות היה הענף למרכז חיינו בימי עבודה רבים וארוכים. לא פעם נשאלתי- איפה למדת? התשובה הרשמית היא ביה"ס המשותף בשדה אליהו, התשובה האמיתית היא ב"בית ספר מטע" -בענף התמרים. מה למדתי בבית הספר הזה? אחריות. העבודה
שליט, שר,משרת: יחסה של האנושות לטבע
האם העולם נברא עבורנו? האם אנחנו שליטים על עולם החי והצומח, או שתפקידנו לשמור עליהם כשרים
שמייצגים את המלך? נשקול את מערכת היחסים בין בני האדם והטבע תוך קריאה זהירה בסיפור הבריאה.
תורה ירוקה
חיים בעולם המודרני באופן מאוזן עם הטבע הוא אתגר לא פשוט, אך היהדות מציעה מגוון פתרונות שעשויים
להפתיע אותנו. מה המשמעות של השילוב בין יהדות לאיכות הסביבה? היחידה כוללת צפייה בסרטון ELI
הוו זהירים בנטיעות
חלק א- הקדמה בלימוד המשותף נעסוק ברעיון יהודי עתיק יומין, שהוא גם הבסיס לתפיסת העולם של הקיימות – פעילות בהווה מתוך דאגה לדורות הבאים. עוד לפני קריאת המקורות בואו נכיר זה את זה בדרך קצת אחרת – כל אחד יגיד את שמו ומשהו שיש לו "בשפע" – זמן, ידע בתחום מסוים, חברים או כל רעיון
נוטעים ערכים – ט"ו בשבט בשנת השמיטה
מה עושים בטו בשבט בשנת השמיטה? הצעות לפעילות ללא נטיעת עצים
הכנה לשמיטה בבית ובגינות הפרטיות
נאמר בתורה (פרשת בהר, ספר ויקרא פרק כ"ה) "…דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'. שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמור, את ספיח קצירך לא
כי האדם עץ השדה
איזה מין עץ אתם?
אנחנו מזמינים אתכם ללימוד קצר. בחרו אחד מן העצים המצורפים, שאתם מרגישים חיבור מיוחד אליו.
האלון והאלה במקורות
האלון והאלה היו והינם שני עצים מקודשים אשר שמם כולל את האותיות א ו ל. אל – מצביע מיד על ההקשר הדתי, הפולחני והקדוש.
האש והעצים
ממרומי הכרמל המטלטל בין ירוק לשחור אני שומע את זעקת האילנות. זעקתם מפני האש לא החלה בשריפה הנוראה שאירעה בימי החנוכה דהשתא, אלא ימיה כימי האדם. "בשעה שכורתין אילן שעושה פרי – קולו הולך ומסוף העולם ועד סופו", למדנו בפרקי דרבי אליעזר (לד). הקול הזה אינו הולך רק מקצה העולם ועד קצהו השני מבחינת מרחב
האקו-פואטיקה
חודש שבט, הוא הזדמנות להתוודע לשירה הירוקה, האקו-פואטיקה, שכמו אחותה, האומנות הסביבתית, מבקשת לבחון את יחסי הגומלין שבין האדם והטבע ולקחת חלק במאבק הסביבתי.
למשמעות הכינוי ארץ זבת חלב ודבש
הביטוי "זבת חלב ודבש" נזכר שש עשרה פעמים בתורה וחמש פעמים בשאר ספרי התנ"ך.1 בכל הפעמים, פרט לאזכור אחד,2 הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" מתייחס לארץ ישראל. במאמר זה ברצוני לרכז כמה מן ההסברים השונים שניתנו במרוצה הדורות לביטוי "ארץ זבת חלב ודבש", החל מפירושים שעלו במקורות תנאיים ועד להסברים של חוקרים והוגים בני זמננו. אנסה להציג פירושי פשט בצד פירושים דרשניים, אנתח את הפירושים השונים ואבאר את העדפתי לחלק מהם.
בין פרטי וציבורי- מה שלי ומה שלנו?
דף לימוד הדן ביחס שבין הפרטי והציבורי, רשות הרבים ונחלת הכלל
זמרת הארץ בתקופת האבות
ת הביטוי הייחודי "זמרת הארץ" אנו פוגשים בבראשית לג,יא, בהוראת יעקב לבניו, לרדת שוב למצרים ולהביא מנחה לאיש – שיתגלה לימים כיוסף אחיהם
הנוטעים ברינה- על טו בשבט והמחאה החברתית
מאמר על הקשר בין המחאה החברתית לשורשים שלנו בארץ ישראל ולתיקון עולם
מי אחראי על הסביבה שלי?
פעילות זו נועדה לחבר את התלמידים לסוגיות סביבתיות בנות ימינו מתוך חיבור למורשת היהדות, ולהניע אותם לקחת אחריות בנושאים הקרובים לליבם.
המוסר כולל את חובותינו לאילנות, שהוא חוב לדורות העתידיים
תרבות ימינו שכחה את סוד "היום לעשותם ומחר לקבל שכרן", היא מבוססת על משולש מסוכן: אני, כאן ועכשיו. טו בשבט מציין את המאבק כנגד משולש זה.
משאבי הטבע של ישראל
דף לימוד- "היו זהירים בנטיעות" – על הדור הנוכחי מוטלת האחריות להמשך קיומו של העולם למען הדור הבא אחריו. האם אנחנו מסוגלים לקצץ בנטיעות? להפקיר את המשאבים השייכים לכלל אזרחי המדינה?
הצעות לסדר טו בשבט
סדר טו בשבט הוא פעילות חווייתית, שנועדה להקנות למשתתפים ידע על החג, מנהגיו, גלגוליו השונים ועל הנושאים האקטואליים הקשורים בו –
כל זה בדרך חווייתית ובאמצעות משחקים, חידונים, קטעי קריאה, שירים וגם כיבוד
טו בשבט בסביבה
פעילות לבני נוער
טו בשבט הינו חג פופולארי הקשור ליציאה אל הטבע, נטיעות וקשר לאדמה ולארץ ישראל. בשנים האחרונות נוסף לחג גם מימד סביבתי של שמירה על הטבע והסביבה.
בתכנית לטו בשבט בחרנו להתמקד בצורך החיוני לשמור על העולם ובמניעים לכך (תועלת, מוסר), יחד עם התמודדות עם הבעייתיות שנובעת לעיתים משמירה על הטבע והסביבה; הצורך בפיתוח ובקידמה עלול ליצור בעיות כאשר שמירה על הסביבה עלולה לעצור תהליכים חיוניים לרווחת האדם.
ארץ ישראל בסכנה- על ציונות וקיימות
מערך פעילות לנוער – היכרות עם המושג 'קיימות' ועם הקשר שלו לציונות בימינו.
ציונות וקיימות- מה הקשר?
מערך שיעור לבני נוער על הקשר שבין קיימות וציונות – על מנת ליצור חברה ברת קיימא בארץ ישראל
הוו זהירים בנטיעות – בעבות מדרש תנחומא – רעיון לטו בשבט
מיכל ברגמן מביאה לנו רעיון על ט"ו בשבט מקיים ודאגה לדורות הבאים
טו בשבט – חג געגועים לארץ-ישראל
טו בשבט כיום המבטא את הגעגועים אל ארץ ישראל, אל נוף מולדתינו, אל אוצרות הטבע שלנו
עוד לא תמו כל פלאייך – טו בשבט – הודיה על הטוב
בט"ו בשבט נצא על הטבע ונודה על יופיו של העולם
נרים כוס לחיים – הצעה לסדר טו בשבט
תוספת לסדר ט"ו בשבט המדגישה את עניין הקיימות והדאגה לדורות הבאים
שלוות היערות הרועמים
מספרים על 'החפץ חיים' (הרב ישראל מאיר הכהן), שהתגורר בעיירה ראדין, כיום באוקראינה, שהיה נוהג להגיע בימות הקיץ יחד עם תלמידיו, אל הכפר היהודי דוגאלישוק, באזור ראדין. כפר זה, היה מאוכלס בטרם מלחמת העולם השנייה ביהודים שהתפרנסו מחקלאות,
דרך השירים-פירות חמישה עשר
דף לימוד דרך השירים וכתבים של ראשית הציונות על הקשר אל ארץ ישראל והשפעתה על חיינו היום.
מסלולי טיול בעקבות עצים
ראש השנה לאילנות בפתח, ולמרות שהשקדייה מתכוונת לגנוב את ההצגה משאר חבריה העצים, ישנם עוד רבים ויפים שראויים לתשומת לב. קבלו את החמישייה הפותחת.מתוך אתר ynet
שורשים – דורשים קהילה
שיעור זה, מאת עינט קרמר, יעסוק בנושא השורשים והשורשיות. מהם השורשים שלנו כיחידים וכקהילה? במה אנחנו נטועים? כיצד אנחנו מגיעים למה שמחיה אותנו?
דור לדור יביע אומר
דף לימוד סביב הערכים המתחדשים בט"ו בשבט מיום הקובע דיני מעשרות ליום כדור הארץ היהודי
איסור השחתת עצי מאכל
הציווי לא להשחית -משקף תפישה אקולוגית הנוגעת ליחס בין האדם לטבע ואף עמדה מוסרית רדיקלית המאנישה את הטבע. תביעות אקולוגיות ומוסריות אלו, משמעותיות לא רק במציאות הקיצונית של המלחמה, אלא רלוונטיות גם לחיי היום יום.
לחיי העצים
"שנה טובה!"
לא, לא נלכדתי בתוך מכונת זמן. היום ה-15 לחודש שבט, ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות!
שירים לטו בשבט
אוסף שירים לט"ו בשבט- מן המקורות ומשירי ארץ ישראל. מתוך אתר החגים של מכון שיטים.
קול קורא לחודש הגנה על העצים בחודש שבט
נוהג נפוץ הוא לקשר בין טו בשבט ראש השנה לאילנות ליום של נטיעות.
ברצוני לעשות מעט סדר במשמעותו של ט"ו בשבט ולקרוא לאוהבי העצים והסביבה לעשותו יום השנה להגנה על אילנות פרי ונוי.
חמש כוסות טו בשבט
הכל מכירים את השיר הידוע " ט"ו בשבט הגיע – חג לאילנות" , שיר המצייר לפנינו תמונת טבע מחוייכת של שקדיות לובשות לבן, שמש פז זורחת וציפורים מצייצות בחדווה. ט"ו בשבט מצטייר בעינינו בהתאם – מסיבת יומולדת מוצלחת במיוחד לאילנות.
אך לא תמיד היה ט"ו בשבט בחזקת יומולדת לאילן – או למעשה, זמן קצר מאוד בהיסטוריה היהודית הוא כן היה כזה
שימור עצים בוגרים בישראל
בעשור האחרון גברה המודעות של הציבור הישראלי לחשיבותם של עצים בוגרים והיסטוריים. עצים שנטעו ע"י בני אדם או קיימים במקום מקדמת דנא.