טבע עברי - מרכז למידה מקוון

שלום! וברוכים הבאים למאגר המידע של טבע עברי בנושאי יהדות וסביבה: המאגר מכיל מגוון רעיונות מקורות וחומרי תוכן המתאימים למגוון רחב של פעילות. מוזמנים לחפש תוכן על פי סוג הפעילות, נושא הפעילות ודרך החיפוש.

drop down menu filters:
(only show up when the filters are properly defined in elementor)
נושאים
פעילויות
normal search widget:
ajax search widget:
tags/radio menu filters:
(only show up when the filters are properly defined in elementor)

אסופת מדרשים על מצוות הקשורות לבעלי חיים

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

מצווה מעשית לחידוש הקשר בין עם ישראל לטבע

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

אסופת רעיונות וכלים מעשיים להובלת שינוי סביבתי בבית הכנסת ובקהילה

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

אסופת חומרים ללימוד ועשייה, בנושא יהדות וסביבה והגנה על עצים.

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

אסופת חמרים ללימוד ועשייה חינוכית-קבילתית בנושא יהדות וסביבה, מהדורת "שבת נוח" תשע"ב

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

ואהבת לרעך כמוך אני ה'. זה כלל מסכם לכל התנהגותנו החברתית – בדיעות, במלים ובמעשים… "ואהבת לרעך כמוך": אדם שלם מבחינה רוחנית ומוסרית לא יבדיל...

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

(יב) זאת אות הברית אשר אני נותן …. ואמרו בטעם האות הזה, כי הקשת לא עשאו שיהיו רגליו למעלה שיראה כאלו מן השמים מורים בו,...

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

(ו) ואת כל היקום אשר ברגליהם. פירש רש"י זה ממונו של אדם המקימו על רגליו. וכי מי שאין לו ממון חיגר ברגליו ולא עמדה לו...

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

יש מי שאומר שלא אמרו די בהרחקת ששה טפחים בין בור לבור סגי, א-לא בארץ הרים, אבל במקום דרפיא ארעיהו צריך להרחיק יותר. לפיכך צריך...

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context
קרא עוד >>

האכילה היא ביטוי לחוסר

על פי דברי אנשי אמת שחקרו במעשה ה' אשר עשה בהרכבת הבעלי חיים, שכל חי אוכל ושותה,שהיה ה' יכול לעשות שיתקיימו בעלי חיים בלא מאכל, והנה לפניך מין בריה ששואפת רוח והיה לה למזון, ואם ככה היה ה' עושה, היו ישראל נפנים לעסק התורה ולמצות, גם היו נמנעים מכמה מעשים בלתי הגונים אשר יסובבו מצורכי

קרא עוד »

להיות שבע

הענין הוא כך כי העיקר האכילה הוא להעלות הרוחניות שבאותו דבר מאכל למקום שרשו למקום עליון, והרוחניות קדושה שבכל דבר הוא חיות של אותו דבר ובלתי זאת לא היה קיום לאותו דבר… ובאוכלו אחר כך האוכל הלז הוא מעלה כל החיות הקדושה שיש באותו מאכל למקום שרשו ובזה עושה נחת רוח להבורא יתברך שמו. …

קרא עוד »

סוד הטעם

עינוי דרישא חוורא:אך צריך שתדע כי הנה כתיב, חכו ממתקים (שה"ש ה, טז), וכן, וחכך כיין הטוב (שה"ש ז, י), וכן נאמר, חלק משמן חכה (משלי ה, ג), וזהו לענין הדיבור. אך צריך להבין מהו ענין החיך עם הדיבור. אך סוד הענין הוא… זה ודאי שהטעם הוא מקבל הדברים לפי מה שהוא. פירוש – כי

קרא עוד »

בשר תאוה

ד. בשר תאוה בבא היתר התורה לאכילת בשר, אחרי קדושת המצות במתן תורה, האריכה בהצעת הדברים: (דברים יב,כ) "ואמרת אוכלה בשר, כי תאוה נפשך לאכול בשר, בכל אות נפשך תאכל בשר". יש כאן גערת-חכם נסתרת והערה גבולית. כלומר, כל זמן שמוסריותך הפנימית לא תקוץ באכילת בשר בע"ח, כמו שכבר אתה קץ מבשר אדם, שע"כ לא

קרא עוד »

מצוות כיסוי הדם והשחיטה

טו. מצוות כיסוי הדם והשחיטה כיסוי דם החיה והעוף היא כמו מחאה אלהית, לעומת ההיתר התלוי ביסודו במצב הנפש המקולקלת של האדם "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח, כ"א) ונפשו זאת אומרת אוכלה בשר כי תאוה לאכל בשר (דברים יב, כא), וגם אוכלת בשר בכל אוות נפשה, באין שום רעיון של התנגדות פנימית,

קרא עוד »

משפט השימוש בחלב וצמר

השימוש בדברים שהם קנינו הטבעיים של בעה"ח, אפילו בשעה שאין האדם נוטל על ידם את חייו מן העולם, כחלב הבהמה הנחלבת וצמרה של הנגזזת, הנה נזרע אור זרוע בתורה האלהית שתצא צמחה בתור ההערה השכלית היותר עדינה, שגם באלה יש צורך לרשמי הדרכה ורגשי מוסר יקרים לאות, שכ"כ יהיו רמים וקדושים עדינים ושלמים החיים עד

קרא עוד »

חנוכה – תחילת התגברות האור על החושך בטבע

וראוי היה זה שיהי' בכ"ה בכסליו, שאז האור יוצא. כי בכ"ה באלול נברא האור בעולם, כי העולם נבראה באחד בתשרי (ראש השנה י, ב) ובו נברא האדם שנברא בששי ימי בראשית, והאור שנברא ביום ראשון היה זה בכ"ה באלול שנברא האור. ויש לאור ד' גבולים, הגבול האחד, שהאור הוא בתכלית התגברות שלו והחושך בתכלית המיעוט

קרא עוד »

צער בעלי חיים

וכאשר הביא הכרח טוב המזון להריגת בעלי חיים כונה התורה לקלה שבמיתות ואסרה שיענה אותם בשחיטה רעה ולא בנחירה ולא יחתך מהם אבר כמו שבארנו, וכן אסר לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד, להשמר ולהרחיק לשחוט משניהם הבן לעיני האם, כי צער בעלי חיים בזה גדול מאד, אין הפרש בין צער האדם עליו וצער שאר

קרא עוד »

לאכול נכון

ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל. על דרך הפשט הוזהר אדם בכאן בשתי מצוות, מצות עשה ומצות לא תעשה: מצות עשה מכל הגן אכל תאכל מצות לא תעשה ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו: ומביא במשך חכמה על בראשית פרק ב פסוק טז: מכל עץ הגן אכול תאכל –

קרא עוד »

לנסוע כדי לאכול

שמעתי מהבעש"ט שביאר פירוש הכתוב מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ, ואמר על אותן האנשים הנוסעים לארץ מרחקים בסחורות וכדומה, המרחיקים נדוד, לא מחשבותיו יתברך שמו מחשבותם, כי הם חושבים בנפשם שכל עצמם עם דרך נסיעתם לארץ מרחקים הוא בעבור הרבות זהב וכסף חילוף סחורתם, ולזה המה מקצים רגליהם, ובאמת הוא יתברך שמו לא כן

קרא עוד »

איסור אכילת בשר-פשוטו של מקרא

אך הבשר לא הורשו בו עד בני נח כדעת רבותינו. והוא פשוטו של מקרא: והיה זה, מפני שבעלי נפש התנועה יש להם קצת מעלה בנפשם, נדמו בה לבעלי הנפש המשכלת, ויש להם בחירה בטובתם ומזוניהם, ויברחו מן הצער והמיתה. והכתוב אומר 'מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ'

קרא עוד »

בשר או לחם?

אמר הקב"ה למשה: הנה ענין הבשר אינו מזון הכרחי והוא שאלת זוללות ומלוי מעַים ותאוה גוברת. גם שהבשר מוליד באדם דם זדוני ואכזרי. ומפני זה תמצא שהחיות והעופות הטורפות אוכלות הבשר הם אכזריות ורעות. אבל הצאן והבקר תרנגולים תורים ובני יונה שמתפרנסים מעשב השדה אין בהם אכזריות ולא רשע, ולכן יעד הנביא שבזמן הגאולה העתידה

קרא עוד »

אהבה וחמלה

"כי תאוה נפשך לאכול בשר", שלא נהרגם ללא צורך, רק לאכול, אחרי שטבע האדם כן חייב שיתאוה לבשר, כי עיקר הכונה היה שלא נאכל בשר, כי יספיקו לנו הצמחים. ולכן בבראשית לא הותר לנו רק (אלא) עשב השדה, ואחר המבול נתפשט אכילת בעלי חיים שהוא כאלו נאכל אבינו, כי הוא סוגנו הקרוב. ולכן צותנו התורה

קרא עוד »

לכם יהיה לאכלה

פסוק כ"ט: הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע… רש"י: לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ – השוה להם בהמות וחיות למאכל ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול בשר, אך כל ירק עשב יאכלו יחד כלם. וכשבאו בני נח, התיר להם בשר, שנאמר כל רמש אשר הוא חי וגו' כירק עשב שהתרתי לאדם

קרא עוד »

אחריות ושותפות האדם בעולם

תני ר' שמעון בן יוחי: משל לבני אדם שהיו נתונין בספינה ונטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חביריו: למה את עושה כן? אמר להן מה איכפת לכם? לא תחתי אני קודח?! אמרו לו: מפני שאתה מיציף עלינו את הספינה.

קרא עוד »

תפילת האדם על הגשם

וכל עשב השדה טרם יצמח: עדיין לא צמח, ובשלישי שכתוב ותוצא הארץ, על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי. כי לא המטיר: ומה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים. וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם, התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים.

קרא עוד »

הבעל שם טוב כשוחט

מסופר על הבעל שם-טוב הקדוש, כשהיה צדיק נסתר, התפרנס משחיטה. לאחר שעזב את הכפר, הגיע שוחט חדש. יום אחד הביא המשרת הגוי של אחד היהודים תרנגולת. בעוד השוחט משחיז את סכינו, החל הגוי לצחוק: "אתה מרטיב את הסכין במים?!" קרא. "וכי מה אעשה?" שאל השוחט. השיב הגוי: "ישראליק (הבעש"ט) היה בוכה בשעה שהשחיז את הסכין

קרא עוד »

חוטא נשכר?

'ויאמר אלהים הנה נתתי לכם  את  כל עשב  זורע זרע'. מיכן אתה למד שלא הותר לאדם לאכול בשר? לפי שלא ברא  הקב"ה בריותיו על מנת שימותו, שאם לא חטא אדם לא היו הבריות מתים, ואם תאמר אחרי שחטא אדם למה לא הותר  לו לאכול בשר, אם כן מצינו חוטא נשכר.

קרא עוד »

יש ציווי לאכול

ראשית יש לדעת שיש ציווי לאכול! ויש לדעת מה מותר לאכול ומה אסור לאכול… וַיִּקַּח יְדֹוָד אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:(טז) וַיְצַו יְדֹוָד אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל:(יז) וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת: פרק ג: (א)וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת

קרא עוד »

לאחר נח- בירור מחדש על מה אוכלים

עם ההתחדשות האנושית לאחר המבול, קיים בירור מחודש על האכילה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ:(ב) וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ:(ג) כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם

קרא עוד »

ההיסטוריה הישראלית מתחילה בחוסר אוכל

בימי אברהם אבינו: וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה:(י) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ:   בימי יצחק אבינו: בראשית פרק כו (א) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה:(ב) וַיֵּרָא אֵלָיו יְדֹוָד וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר

קרא עוד »

אכילה של תאווה גורמת לעצבות

א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם יְדֹוָד לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם יְדֹוָד לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר: (ב) שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנא.

קרא עוד »

רק הדם, לא תאכלו

טו רק בכל-אוות נפשך תזבח ואכלת בשר, כברכת יהוה אלוהיך אשר נתן-לך–בכל-שעריך; הטמא והטהור יאכלנו, כצבי וכאייל. טז רק הדם, לא תאכלו: על-הארץ תשפכנו, כמים… כג רק חזק, לבלתי אכול הדם, כי הדם, הוא הנפש; ולא-תאכל הנפש, עם-הבשר. כד לא, תאכלנו: על-הארץ תשפכנו, כמים. כה לא, תאכלנו–למען ייטב לך ולבניך אחריך, כי-תעשה הישר בעיני יהוה.

קרא עוד »

לא נשכח וכן נסלח: על סליחה כשמיטת חובות

  לא נשכח וכן נסלח: על סליחה כשמיטת חובות על בועת החובות ההיסטוריים בכלכלת האשמה הישראלית ועל האפשרות להתמודד איתה באמצעות שמיטה שחר פישר "לא נשכח ולא נסלח", הססמא הישראלית שהולכת ומוצמדת לעוד ועוד מקרים בעברנו שלנו, היא היפוכה של "לא תקם ולא תטור", המצווה המקשרת בויקרא י"ט בין "לא תשנא את אחיך בלבבך" לבין

קרא עוד »

שמיטה ברמת הנדיב

שמיטה ברמת הנדיב גמא שפר בגני רמת הנדיב נשתלים בכל שנה כחמישים אלף פרחים עונתיים ואלפי שיחים ועצים. הגנים ופארק הטבע לזכר הברון רוטשילד ואשתו עדה משתרעים על פני חמשת אלפים דונם, ובהם מבקרים שש מאות אלף מטיילים מידי שנה. הגנים והפארק יחד, יוצרים נוף המשלב בין גן אירופי אסתטי ופורח כל השנה, לצד חורש

קרא עוד »

על 'שעת שמיטה' – שעות של חסד

'שעת שמיטה' – שעות של חסד   חגית ברטוב ראשית, אנחנו מודים לרב רימון על הרעיון הנפלא ועל השותפות. השמיטה היא אחד הרעיונות הרדיקליים ביותר מבחינה חברתית וכלכלית שנתנה לנו התורה, אחת לשבע שנים – לשמוט את מה שמבטיח לנו פרנסה ויציבות כלכלית – האדמה, השדות. ולאפשר לכל מי שרוצה – לבוא וליטול את כל

קרא עוד »

בסוד השמיטה

בסוד השמיטה הרב ד"ר יוחאי רודיק   שנת השמיטה ה'תשפ"ב מהווה הזדמנות לכל אחד ואחת מאיתנו להפנים ולקיים רעיונות מגוונים העומדים בתשתית שנה זו: היבטים דתיים, חברתיים, סביבתיים, מתוך חיבור עמוק לעולם הטבע, אישיים ובעיקר חינוך למידות טובות של נתינה ודאגה לזולת. הימנעות החקלאי מעיבוד אדמתו מאפשרת לו להתפנות להעצמת עולמו הרוחני ועיסוק בתורת ישראל ומורשת

קרא עוד »

הסביבה והסביבה הדתית

היחס בעולם היהודי הדתי לתנועה הירוקה נע בין שתי גישות הפוכות: גישה הסוברת שמדובר בהתנגשות חזיתית מול גישה הטוענת להלימה מלאה בין יהדות וקיימות. אך בתווך אפשר להציע גישה שלישית: חרף העובדה שהלימה בין מקורות היהדות לסוגיות הסביבה היא מלאכותית ומאולצת, יש לה חשיבות בהצעת קריאות כיוון רעיוניות ועקרוניות. מסד לחשיבה סביבתית־יהודית חדשה

קרא עוד »

מרור כורך- כוחו של הטבע הארצישראלי

סיפור חסידי ידוע מתאר זוג קבצנים, יהודי וגוי, המזמינים עצמם אל שולחן הסדר, על מנת ליהנות משפע המאכלים. הגוי יושב ליד השולחן, ומגלה לצערו, כי במקום להגיש את האוכל פוצחים בני הבית בקריאת מסכת ארוכה כאורך הגלות, עליה הם גם דנים בהתלהבות רבה. לבסוף, כשהוא כבר כמעט מתעלף מרעב, מוגשת מנה לשולחן, מנה שהוא מסתער

קרא עוד »

על צמחים ואנשים

הכותבת מספרת כיצד בפעם הבאה כשנרוץ לרופא שלנו אולי כדאי לעצור רגע בגינה /שדה בור ליד הבית קודם. שם נושאים הצמחים הקרובים למקום מגורינו את כוחות הריפוי החזקים ביותר עבורינו

קרא עוד »

קבלת שבת משפחות

פעילות משפחות או לקבוצה מיועדת לקבלת שבת
לאווירה של התחלת השבת
מרפים אט אט מכל האחיזות שאחזנו במהלך השבוע

קרא עוד »

בשר בשבת תענוג

צמחונות ויהדות לא הולכות יחד, תשאלו (כמעט) כל אדם דתי. לשיחה על צמחונות עם אנשים דתיים יש תבנית קבועה קודם כל מצטטים את המדרשים המראים שאדם הראשון בגן עדן היה צמחוני וכדומה ואז באופן כמעט אוטומטי עולה השאלה ומה עם עונג שבת? הרי יש מצווה לאכול בשר בשבת. במילים אחרות, תורה וצמחונות אכן יכולים ללכת

קרא עוד »

את הגשם תן רק בעיתו

התפילה היהודית לגשם מבקשת שהגשמים שירדו יהיו לברכה ולא לקללה. הגשם יכול להיות ברכה, אך גם יכול להוביל להרס ואסון. נבחן את הקשר המורכב של בני האדם עם הגשם, ונראה כיצד יכולים מקורות יהודיים לסייע לנו להתחבר אל הגשם והסביבה.

קרא עוד »

הוו זהירים בנטיעות

חלק א- הקדמה בלימוד המשותף נעסוק ברעיון יהודי עתיק יומין, שהוא גם הבסיס לתפיסת העולם של הקיימות – פעילות בהווה מתוך דאגה לדורות הבאים.  עוד לפני קריאת המקורות  בואו נכיר זה את זה בדרך קצת אחרת  – כל אחד יגיד את שמו ומשהו שיש לו  "בשפע" – זמן, ידע בתחום מסוים, חברים או כל רעיון

קרא עוד »

המלך בשדה

תנועה יהודית חדשה-ישנה מעבר לים לפני כחודשיים זכיתי להשתתף באירוע המכונן של רשת JOFEE  (Jewish outdoor, food & (environmental education , שהתקיים במרכז כנסים בטבע, בלב ארצות הברית.  במשך שלושה ימים למדנו טקסטים על הדברים שקורים לנו בדרך כעם, למן הקריאה הידועה "לך לך" ועד ימינו, הכרנו וחקרנו מיזמים כדוגמת גינות קהילתיות של בתי כנסת

קרא עוד »

גשר אקולוגי

נכון, סוללים כבישים, חניון, 'שלמת בטון ומלט' עלתה לנו לראש.. ועברה את הגבול, גבול הטעם הטוב, גבול הבר. חיות נלכדות בצד אחד של הכביש, אנחנו נלכדים בצד אחד של הכביש, ואיך נצא אל הטבע כשהישוב כל כך מוגדר ומגודר? אבל לפחות גם לומדים לקחים. ובכבישי הארץ חדשים-כישנים התווסף לנו גם אלמנט תכנוני חדשני: גשרים אקולוגים!

קרא עוד »

על הפליאה

בחברותות 1. כל אחד מהמשתתפים ישתף את חבריו בפעם אחת שהוא חווה פליאה או התפעלות 2. קראו ביחד את שני השירים הבאים :         א. כיצד השירים הללו גרמו לכם להרגיש?          ב. אילו ביטויים מתחום הדת משולבים בשירים אלו ? מדוע לדעתכם נזקקו המשוררים למילים מ"תחום הדת" לתיאור

קרא עוד »

צו השמיטה הוא צו השעה – לדמיין את דרכנו לעולם טוב יותר

בשנה האחרונה, אנו עדים להתעוררות אדירה של עניין ברעיון השמיטה, והפוטנציאל הגלום בו לעשייה חברתית וסביבתית. הרעיון של שנת שמיטה כל שבע שנים בעצם אומר שמפסיקים את המירוץ, את אורח החיים המבוסס על צבירת הון ורכוש. אנו מחזקים את הקהילה ואתההון החברתי על מנת לחיות ולשגשג ביחד בשנה הזאת, שנה שאסור לגדל בה אוכל למטרות

קרא עוד »

למען נשכיל לשבת בצוותא על האדמה

את מצות השמיטה שנזכה לקיים בשנה הבאה עלינו לטובה הגדיר האברבנאל בפרשתנו כמצוה יסודית שיש בה את עיקרי יסודות האמונה. חינוכו של האדם לאמונה וביטחון וקבלת עול מלכות שמים מעלים את האדם לדרגת אהבה ודבקות בקדוש ברוך הוא, שהרי זו שבת לה'. אך גוונים נוספים יש במצוה זו, הפסקת העסקים הגשמיים והגברת הרוחניים גורמים לידי

קרא עוד »

צדקה וגמילות חסדים

צדקה וגמילות חסדים    בזמן גזרות הרומאים שאסרו על לימוד התורה, לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס. ובכ"ז בסיוון הוצא להורג בשריפה על ידי הקיסר לופינוס כאחד מעשרה הרוגי מלכות (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, א'; טור, אורח חיים סימן תקפ).הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות עץ והוא

קרא עוד »

אקו- כשרות

בעשרים השנים האחרונות קמו א/נשים, בעיקר בארה"ב, שמבקשים להגדיר את הכשרות בצורה התואמת יותר את ערכי הקיימות

קרא עוד »

הגדה לאלף אלול

א' אלול מצויין במשנה כראש השנה למעשר בהמה. בשנת תשע"ב החלה יוזמה לציין את א' אלול כראש השנה לבעלי החיים.

קרא עוד »

מזון וסביבה

בטו בשבט התקיים המפגש האחרון בסדרת 'מזון למחשבה' בנושא מזון וסביבה.
קראו עוד על הקשר בין מזון וסביבה

קרא עוד »

מזון למחשבה

המרכזיות של האוכל בחיים הדתיים שלנו אינה מקרית. האוכל מעצב אותנו, בונה את גופנו, משפיע על בריאותנו – ובמידה רבה גם משפיע עלינו נפשית ורוחנית. הרגלי האכילה שלנו הם ביטוי למידותינו.

קרא עוד »

בל תשחית ועולמנו

הציווי על "בל תשחית" – לא להרוס או לבזבז – נחשב זה זמן רב כגורם מרכזי באתיקה הסביבתית היהודית. אכן הרב נורמן לם מבין זאת כ"נורמה התנ"כית המתייחסת בצורה הישירה ביותר לאקולוגיה"

קרא עוד »

מערכי שיעור להפסקת 10

בכל בית ספר/גן יש הפסקת 10. לרוב ההפסקות הן זמן בו כל אחד אוכל לבד . ניתן לנצל את ההפסקות ללימוד על המזון שלנו, לאכול יחד וליצור חוויה אחרת של אוכל.
7 רעיונות לדוגמא:

קרא עוד »

נימוסי שולחן הלכתיים

ולנו אוכלים, בכל יום. אמנם יש אירועים מיוחדים שיש בהם ארוחות מיוחדות, אך בעיקרון, אכילה היא צורך בסיסי, ולכן היא לא נחשבת לפעולה בעלת משמעות.

קרא עוד »

אל תוותרו על ארוחה משפחתית

במשפחות רבות נעלם כמעט לחלוטין מנהג הארוחה המשפחתית המשותפת לכל בני הבית. פרופ' עמוס רולידר מסביר מדוע זה קרה, מבהיר את חשיבות העניין, וגם מלמד אותנו איך מחזירים ארוחה ליושנה

קרא עוד »

סימן מקומי

כחלק מהשאיפות שלנו לשנה החדשה, יש משמעות להשתדלויות שאנו עושים בראש השנה- שימשיכו לשנה כולה.

קרא עוד »

תורה וסביבה

בתורה יש קשר ברור וחד משמעי בין מצבו הרוחני של העם לבין המערכת האקולוגית. המדד למצב הרוחני שלנו הוא הקשר עם הבורא כפי שהוא בא לידי ביטוי באהבתנו אליו ובקיום מצוותיו. בתורה, הקריטריון למצב המערכת האקולוגית הוא פעמים רבות מצב הגשמים.

קרא עוד »

כיצד אנחנו אוכלים?

אין לו זמן לשבת, לאכול כמו בן אדם
את הכל הוא שם בפיתה, טס בכביש לפני כולם .. מילות השיר של אהוד בנאי ממחישות לנו את התרבות האוכל שבה אנו חיים. במערך שיעור זה, נעסוק בכיצד אנו אוכלים, ביכולת להאט, במשמעות הברכה שלפני ואחרי המזון.

קרא עוד »

האט- אוכל לפניך

אין לו זמן לשבת, לאכול כמו בן אדם
את הכל הוא שם בפיתה, טס בכביש לפני כולם .. מילות השיר של אהוד בנאי ממחישים לנו את התרבות האוכל שבה אנו חיים. במערך שיעור זה, נעסוק בכיצד אנו אוכלים, ביכולת להאט, במשמעות הברכה שלפני ואחרי המזון.

קרא עוד »

ברכות- הכרת הטוב

במסורת היהודית מוטמע ערך הכרת הטוב. אחד המקומות הבולטים הוא ב'ברכות'. מדוע?
מדוע זה חשוב לפתח את חוש הרגש של הכרת הטוב? ואיך ניתן לעשות זאת בדורנו?

קרא עוד »

קניות ללא ארעיות

בחלקים הקודמים דיברנו על משולש האתיקה של המזון וכן על ההבדלים בין מזון מקומי ובין מזון תעשייתי. בחלק זה נקבל טיפים לצרכנות מקיימת – קניות ללא ארעיו"ת.

קרא עוד »

משל התרנגולות

תארו לעצמיכם 2 ביצים – אחת מהלול הביתי-משק אקולוגי שתוכנן עפ שיטת תכנון 'פרמקאלצ'ר. והשנייה ביצה תעשייתית – מלול תעשייתי. הביצים דומות אך מאחורי כל אחת מהן עומדת מערכת שונה לחלוטין.

קרא עוד »

ימי ניסן- ברכת האילנות

דף לימוד על ברכת האילנות- השמש זורחת, השדות פורחים, הציפורים פוצחות בשיר. איזו הרגשה יש בלבכם בעת היציאה החוצה אל הטבע, בעת האביב?
המצווה המבשרת את בא האביב ברכת האילנות. זוהי ברכה ייחודית שניתן לברכה פעם אחת בשנה בעת ראיית עצי פרי מלבלבים בחודש ניסן. מה משמעות ברכה זו? מה היא מעוררת בקרב האדם הרואה את הפריחה?

קרא עוד »

ההתייוונות ואנחנו

מיכל ברגמן במערך שיעור המציג את חג החנוכה כהזדמנות לבחון את ההשפעה התרבותית המשמעותית ביותר בתקופתנו – האמריקניזציה.

קרא עוד »

מה בין צמחונות וכשרות

האם יש להשתמש באמצעים שיקהו את תחושת הכאב של בעלי החיים לפני שלוקחים את חייהם? האם יש לוותר על אכילת בשר דווקא משום שלא ניתן להימנע מ"צער בעלי חיים" בשחיטה כשרה? מאמר מאת הסופר היהודי-אמריקאי ג'ונתן ספרן פויר, שכתב את הספר "לאכול בעלי חיים".

קרא עוד »

פרק שירה- מבט יהודי על מגוון ביולוגי

אם רק נקשיב נוכל להבחין. הבריאה כולה אומרת שירה.
נעצור לרגע. נשתתף בשירה. נתחבר לנפלאות הטבע ולשירת
הברואים. ננשום עם טבע נשמת העולם. הרב נתן אופיר מזמין
אותנו להתבונן בבריאה במבט מדיטטיבי- אמוני

קרא עוד »

ברכת האילנות הפורחים

שכנתי בירכה אותי הבוקר בנפנוף יד. "אנחנו עוקבים כל יום אחרי העץ התפוחים שלכם כדי לראות מתי הוא פורח!" היא קראה מעבר לרחוב.חייכתי חיוך רחב, כשאני מבינה בדיוק למה היא מתכוונת. מדי שנה מתאספים אנשים בחצר שלנו כדי לברך ברכה שאומרים רק פעם בשנה – ברכת האילנות, ברכה שנאמרת על עצי פרי פורחים.

קרא עוד »