טבע עברי - מרכז למידה מקוון

שלום! וברוכים הבאים למאגר המידע של טבע עברי בנושאי יהדות וסביבה: המאגר מכיל מגוון רעיונות מקורות וחומרי תוכן המתאימים למגוון רחב של פעילות. מוזמנים לחפש תוכן על פי סוג הפעילות, נושא הפעילות ודרך החיפוש.

חכמי ימי הביניים
רמב"ם הלכות יו"ט ו יח
כיצד [משמח את] הקטנים? נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין,...
חכמי ימי הביניים
פרקי דרבי אליעזר, פרק י
התחיל מקבץ עפרו של אדם הראשון מארבע פנות העולם אלא אמ' הב"ה שאם יבא אדם מן המזרח למערב או מן המערב למזרח ויגיע קצו להפטר מן העולם שלא תאמר הארץ...
חכמי ימי הביניים
יוסף אבן כספי, משנה כסף, פירושו לדברים כב ה
"כי תאוה נפשך לאכול בשר", שלא נהרגם ללא צורך, רק לאכול, אחרי שטבע האדם כן חייב שיתאוה לבשר, כי עיקר הכונה היה שלא נאכל בשר, כי יספיקו לנו הצמחים. ולכן...
חכמי ימי הביניים
ר נחמן מברסלב
כי צריך כל אדם לומר :כל העולם לא נברא אלא בשבילי (סנהדרין לז) . נמצא כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם. ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל...
חכמי ימי הביניים
פירוש רשב"ם בויקרא כג, מב
רשב"ם: למען ידעו דורותיכם: פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה: סוכה ממש. וזה טעמו של דבר [...] למען תזכרו - כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה - בלא...
חכמי ימי הביניים
רבי יהודה הלוי
בֶּן אֲדָמָה יִזְכֹּר בְּמוֹלַדְתּוֹ כִּי לְעֵת קֵץ יָשׁוּב לְיוֹלַדְתּוֹ מַעֲלוֹתָיו עוֹלִים עֲלוֹת שֶׁמֶשׁ צַוְּארֵי אָב יִקַּח לְמֶרְכַּבְתּוֹ עוֹד מְעַט קָט יִגְדַּל וְיִוָּסֵר שַׁעֲשׁוּעָיו יוֹלְדָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ קַל כְּעֹפֶר דּוֹלֵג עֲלֵי הָרִים...
חכמי ימי הביניים
ילקוט שמעוני פרק כו, רמז תרע
"אם בחוקותי תלכו" (ויקרא, כ"ו) - דבר אחר אם בחקתי תלכו חוקים שחקקתי בהם את השמים ואת הארץ.
drop down menu filters:
(only show up when the filters are properly defined in elementor)
normal search widget:
ajax search widget:
tags/radio menu filters:
(only show up when the filters are properly defined in elementor)

ברית עולם

אסופת חמרים ללימוד ועשייה חינוכית-קבילתית בנושא יהדות וסביבה, מהדורת "שבת נוח" תשע"ב

קרא עוד »

הדלקת נרות ביום

שאלה: נרות שבת האם מותר לתת הרבה שמן כדי שידלקו גם ביום. יש בני אדם דרכם להדליק בליל שבת שבעה נרות ומניחים בהם שמן שיעור רב שיהיו דולקים עד יום שבת בערב וכן עושין ביו"ט ג"כ אם יש לזה סמך או רמז בדברי חכמים. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה. תשובה: לענין השבעה יש סמך רמז בספרי

קרא עוד »

הבערת אש

לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. הבערת אש אינה לכאורה פעולה יוצרת אלא פעולה הרסנית. מאידך, דווקא הוצאת האש המלאכותית היא הכוח המביא ומבטיח לאדם את שלטונו האמיתי על העולם הגשמי. רק על – ידי האש עושה לו האדם את כלי – מלאכתו וחודר אל תוך תוכם של החומרים, מפרידם ומעצבם… שביתת – מלאכה

קרא עוד »

מלאכת האש

…וכלל כל המלאכות במלאכת אש, כי בידוע שרוב המלאכות שבני אדם מתעסקין בהם אינם אלא ע"י האש כי האש סבתם ועקרם, ולכך תקנו לנו רז"ל במצות הבדלה במוצאי שבת שהוא תחלת היתר המלאכות לברך על האש: בורא מאורי האש, לפי שהאש תחלת המלאכות במעשה בראשית וכענין שכתוב ביום ראשון: (בראשית א, ג) "ויהי אור"

קרא עוד »

סוכה ממוחזרת

רש"י: חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ (דברים פרק טז, פסוק יג) : באספך – בזמן האסיף שאתה מכניס לבית פירות הקיץ, דבר אחר באספך מגרנך ומיקבך, למד שמסככין את הסוכה מפסולת גורן ויקב.

קרא עוד »

תכנון עירוני – נוי לעיר

במדבר פרק לה: א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה, בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ, לֵאמֹר.  ב צַו, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם, עָרִים לָשָׁבֶת; וּמִגְרָשׁ, לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם, תִּתְּנוּ, לַלְוִיִּם.  ג וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם, לָשָׁבֶת; וּמִגְרְשֵׁיהֶם, יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם, וּלְכֹל, חַיָּתָם.  ד וּמִגְרְשֵׁי, הֶעָרִים, אֲשֶׁר תִּתְּנוּ, לַלְוִיִּם–מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה, אֶלֶף אַמָּה סָבִיב.  ה וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר, אֶת-פְּאַת-קֵדְמָה אַלְפַּיִם

קרא עוד »

תכנון עירוני- לחיים ניתנו

א  שבט לוי–אף על פי שאין להם חלק בארץ, כבר נצטוו ישראל ליתן להם ערים לשבת ומגרשיהם:  והערים הם שש ערי המקלט, ועליהן ארבעים ושתיים עיר; וכשמוסיפין ערי מקלט אחרות בימות המשיח, הכול ללויים. ב  מגרשי הערים, כבר נתפרשו בתורה שהם שלושת אלפים אמה סביב–שנאמר "מקיר העיר וחוצה, אלף אמה סביב" (במדבר לה,ד), ולהלן הוא

קרא עוד »

איסור שינוי יעוד קרקע

משנה, ערכין ט, ח': אין עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש   אין עושין שדה -מגרש- משום יישוב ארץ ישראל , והיינו חורבן שממעט את הזריעה. מגרש- שדה- שמחריב את נוי העיר. מגרש- עיר-  שאין עיר נאה בלא מגרש. עיר- מגרש- שאין מחריבין את יישוב העיר.

קרא עוד »

איסור שינו י יעוד קרקע לא רק לערי הלווים

ד  אין עושין בערי הלויים עיר מגרש, ולא מגרש עיר, ולא מגרש שדה, ולא שדה מגרש–שנאמר "ושדה מגרש עריהם, לא יימכר" (ויקרא כה,לד) ; [ה] ומפי השמועה למדו שזה שנאמר "לא יימכר", לא ישונה–אלא השדה והמגרש והעיר, כל אחד משלושתן כמות שהוא לעולם. ה  וכן בשאר ערי ישראל–אין עושין שדה מגרש, ולא מגרש שדה, ולא

קרא עוד »

שווקים בירושלים

דברי רבי מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה. בבלי, מגילה כו ע"א: מעשה בבית הכנסת של טורסיים [רש"י: צורפי נחושת] שהיה בירושלים… [בירושלים היתה הפרדה בשווקים לפי המלאכות- מלאכה עם ריח רע וכד' היתה מופרדת משאר

קרא עוד »

אחריות ושותפות האדם בעולם

תני ר' שמעון בן יוחי: משל לבני אדם שהיו נתונין בספינה ונטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חביריו: למה את עושה כן? אמר להן מה איכפת לכם? לא תחתי אני קודח?! אמרו לו: מפני שאתה מיציף עלינו את הספינה.

קרא עוד »

הבעל שם טוב כשוחט

מסופר על הבעל שם-טוב הקדוש, כשהיה צדיק נסתר, התפרנס משחיטה. לאחר שעזב את הכפר, הגיע שוחט חדש. יום אחד הביא המשרת הגוי של אחד היהודים תרנגולת. בעוד השוחט משחיז את סכינו, החל הגוי לצחוק: "אתה מרטיב את הסכין במים?!" קרא. "וכי מה אעשה?" שאל השוחט. השיב הגוי: "ישראליק (הבעש"ט) היה בוכה בשעה שהשחיז את הסכין

קרא עוד »

בל תשחית של שמן

אמר רב זוטרא האי מאן דמיכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא קעבר משום בל תשחית תרגום ופירוש רש"י דמכסי שרגא דמשחא – שעושה לו כיסוי למעלה ממהר לידלק. נפט – כשמגלין אותו האור הולך ונמשך אליו ומבעיר. עובר על איסור בל תשחית.

קרא עוד »

מים בארץ ישראל

תנו רבנן…ארץ ישרא-ל משקה אותה הקדוש ברוך הוא בעצמו, וכל העולם כולו על ידי שליח, שנאמר (איוב ה') הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות.

קרא עוד »

גדול יום גשמים

אמר רבי חמא ברבי חנינא: גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ, שנאמר (ישעיהו מ"ה) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו. בראתים לא נאמר, א-לא בראתיו.

קרא עוד »

על המים

בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים ל"ג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:

קרא עוד »

מטרד הרעש

לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין, תחת אוצרו של חברו; ולא רפת בקר.  באמת, ביין התירו; אבל לא רפת בקר.  חנות שבחצר–יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הנכנסין, ולא מקול היוצאין.  ועושה כלים, ויוצא ומוכר בשוק; אבל אינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן, לא מקול הפטיש,

קרא עוד »

אלף, אלפיים או שלושת אלפיים

ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו', ומקרא אחר אמר: מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב, אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים אמה, ואי אפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה, הא כיצד? אלף אמה מגרש, ואלפים אמה תחום השבת ; ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: אלף

קרא עוד »

הרחקת גורן מן העיר

מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה. לא יעשה אדם גורן קבועה בתוך שלו, אלא אם כן יש לו חמישים אמה לכל רוח; מרחיק מנטיעותיו של חברו ומנירו, שלא יזיק.

קרא עוד »

הרחקת מזיקים למזרח העיר

משנה מסכת בבא בתרא פרק ב משנה ט מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמשים אמה אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר רבי עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה ומרחיק חמשים אמה   (מה עניין החקת המזיקים למזרח דווקא או לדעת ר' עקיבא חוץ ממערב? משום שהרוח המצויה בארץ ישראל

קרא עוד »

מוריד הגשם

[מתורגם]: "רב הזדמן למקום אחד. גזר תענית ולא בא המטר. ירד לפניו שליח הציבור. אמר `משיב הרוח` – נשב הרוח אמר `מוריד הגשם` – בא המטר. אמר לו: מהם מעשיך? אמר לו: מלמד דרדקים אני ומלמד מקרא לבני עניים כבני עשירים, וכל מי שאינו יכול לשלם, איני לוקח ממנו דבר, וכל מי שמתרשל, יש לי

קרא עוד »

מוריד גשמים ועוצר גשמים

פעם אחת הייתה בצורת ברחבי ארץ ישראל. גזר רבי חנינה תענית בציפורי, התענו הציבור, ולא ירד גשם. באותו זמן בדרום הארץ – התקין רבי יהושע בן לוי תענית, וירד גשם. היו אנשי ציפורי אומרים: רבי יהושע בן לוי מוריד גשם לדרומיים, ורבי חנינה עוצר את הגשמים מאנשי ציפורי. פעם אחרת היו צריכים שוב לתענית מפני

קרא עוד »

רחמיו על כל מעשיו

"טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה). תרגום: רבי תנחומא ורבי אבא בר אבין בשם רב אחא אומרים: למחר  שנת בצורת באה, והבריות מרחמין אלו על אלו, והקב"ה מתמלא עליהן רחמים. בימיו של רבי תנחומא היו צריכין ישראל לתענית (בשל הבצורת). באו אליו בני העיר ואמרו לו: רבי, גזור תענית. גזר תענית. גזר

קרא עוד »

דור המבול כפוי טובה

המדרש  רואה בדור המבול דור שחטא בהיבריס כנגד הטבע וסדרי העולם, ומתוך-כך חטא בגאווה אנושית מוגזמת כלפי הקב"ה:   תנו רבנן: דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להן הקב"ה. אמרו: כלום אנו צריכין אלא לטיפה של גשמים? יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן. אמר הקב"ה: בטובה שהשפעתי להם מכעיסין אותי, בה אני

קרא עוד »

יעקב ופכים קטנים

יד וַיָּלֶן שָׁם, בַּלַּיְלָה הַהוּא; וַיִּקַּח מִן-הַבָּא בְיָדוֹ, מִנְחָה–לְעֵשָׂו אָחִיו כב וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה, עַל-פָּנָיו; וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה-הַהוּא, בַּמַּחֲנֶה כג וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא, וַיִּקַּח אֶת-שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת-שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו, וְאֶת-אַחַד עָשָׂר, יְלָדָיו; וַיַּעֲבֹר, אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. כד וַיִּקָּחֵם–וַיַּעֲבִרֵם, אֶת-הַנָּחַל; וַיַּעֲבֵר, אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ. כה וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר רש"י בראשית פרק לב פסוק כה

קרא עוד »

סוכות ופסולת

חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: רש"י דברים פרק טז פסוק יג באספך – בזמן האסיף שאתה מכניס לבית פירות הקיץ. דבר אחר באספך מגרנך ומיקבך, למד שמסככין את הסוכה בפסולת גורן ויקב:

קרא עוד »

לא תבערו אש

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לַעֲשֹׂת אֹתָם שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיקֹוָק כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:

קרא עוד »

דיני נזיקין מהתורה

לג וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל-שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. לד בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה-לּוֹ.

קרא עוד »

בארה של מרים

וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם: וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן: וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְקֹוָק: וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל יְקֹוָק אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ: וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ

קרא עוד »

שירת הבאר

אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה:

קרא עוד »

האזינו השמים

הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב:

קרא עוד »

מקווה ישראל

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ יסורי וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת ה':

קרא עוד »

תכנון עירוני- חגורות ירוקות

וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה, בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ, לֵאמֹר.  ב צַו, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם, עָרִים לָשָׁבֶת; וּמִגְרָשׁ, לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם, תִּתְּנוּ, לַלְוִיִּם.  ג וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם, לָשָׁבֶת; וּמִגְרְשֵׁיהֶם, יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם, וּלְכֹל, חַיָּתָם.  ד וּמִגְרְשֵׁי, הֶעָרִים, אֲשֶׁר תִּתְּנוּ, לַלְוִיִּם–מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה, אֶלֶף אַמָּה סָבִיב.  ה וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר, אֶת-פְּאַת-קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת-פְּאַת-נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה

קרא עוד »

שמיטה ישראלית כמשבר יזום

שמיטה ישראלית התמודדות עומק מחזורית המבוססת על יצירת משבר יזום אביב בריגר ועמוס כץ עם תחילת המעבר שלנו בחזרה ממשבר הקורונה, לחיים שאותם אנו מכנים כנורמליים, עולות להן שתי תחושות. לצד הרצון לחזור לחיים התוססים, הדינאמיים והתובעניים של השגרה, ישנה גם תחושת אובדן או פספוס של מספר איכויות שרק אסון בסדר גודל של מגפה גלובלית

קרא עוד »

שנת השמיטה כמודל של משמריות יהודית

"לעבדה ולשמרה" אחת לשבע שנים   שנת השמיטה כמודל  של "משמריות" יהודית עינט קרמר   וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמרה" (בראשית ב 15)   תיאורי בריאת האדם בספר בראשית מהווים בסיס לתפיסת עולם אקו-תיאולוגית (סביבתית-דתית) הנקראת Stewardship, או בתרגומה העברי "משמריות". תפיסה זו נוגעת במערכת היחסים בין המין האנושי, האל ועולם הטבע,

קרא עוד »

שמיטה דיגיטלית

שמיטה דיגיטלית ד"ר נדב ש. ברמן מצוות השמיטה היא מן המצוות שבמשך שנים רבות נראו ליהודים רבים כרחוקות מן העין. למי שאינם גרים במדינת ישראל ובארץ ישראל, עד היום עשויה השמיטה להיראות ככזו, לאור היותה 'מצווה התלויה בארץ'. עם חידוש המפעל הציוני, ניטשו ויכוחים לגבי היתר-השמיטה, והאם לצורך קיום היישוב מותר לעבד את השדות בשנת שמיטה.

קרא עוד »

הסביבה והסביבה הדתית

היחס בעולם היהודי הדתי לתנועה הירוקה נע בין שתי גישות הפוכות: גישה הסוברת שמדובר בהתנגשות חזיתית מול גישה הטוענת להלימה מלאה בין יהדות וקיימות. אך בתווך אפשר להציע גישה שלישית: חרף העובדה שהלימה בין מקורות היהדות לסוגיות הסביבה היא מלאכותית ומאולצת, יש לה חשיבות בהצעת קריאות כיוון רעיוניות ועקרוניות. מסד לחשיבה סביבתית־יהודית חדשה

קרא עוד »

המשבר הסביבתי

לקראת תקופת בין המצרים, ימים של חורבן ותיקון, מובאים מספר סרטונים ומאמרים העוסקים במשבר הסביבתי וניסיונות לתקנו

קרא עוד »

בית ספר- מטע

בית הספר האמיתי של ילדותי היה מטע התמרים בקיבוץ. כל שבוע לימודים היינו מקדישים לפחות 4 שעות עבודה בענף. בחופשות היה הענף למרכז חיינו בימי עבודה רבים וארוכים. לא פעם נשאלתי- איפה למדת? התשובה הרשמית היא ביה"ס המשותף בשדה אליהו, התשובה האמיתית היא ב"בית ספר מטע" -בענף התמרים. מה למדתי בבית הספר הזה? אחריות. העבודה

קרא עוד »

יתרון ארץ – אדם וסביבה

המדרשים דנים בשאלת היחס והעמדה של האדם כלפי סביבתו והטבע. במרכז המאבק של האדם בטבע בנסיון להשתלט עליו, להבינו ולנצל אותו לצרכיו. המדרשים מעלים שאלות אודות היכולת האנושית, היחס הרצוי לטבע ולסביבה והסכנות שבמאבק זה.

קרא עוד »

בל תשחית

שיעור לקראת ט"ו בשבט העוסק בציווי 'בל תשחית'. הלימוד עובר מהפסוק בתורה והדיון הקונקרטי על האיסור לפגוע בסביבה שלא לצורך, אל השלכותיה של ההשחתה – הן על העולם והן על נפש המשחית.

קרא עוד »

את הגשם תן רק בעיתו

התפילה היהודית לגשם מבקשת שהגשמים שירדו יהיו לברכה ולא לקללה. הגשם יכול להיות ברכה, אך גם יכול להוביל להרס ואסון. נבחן את הקשר המורכב של בני האדם עם הגשם, ונראה כיצד יכולים מקורות יהודיים לסייע לנו להתחבר אל הגשם והסביבה.

קרא עוד »

תורה ירוקה

חיים בעולם המודרני באופן מאוזן עם הטבע הוא אתגר לא פשוט, אך היהדות מציעה מגוון פתרונות שעשויים
להפתיע אותנו. מה המשמעות של השילוב בין יהדות לאיכות הסביבה? היחידה כוללת צפייה בסרטון ELI

קרא עוד »

רפואה או טבע?

יחידה זו בוחנת את המתח במקורות היהודיים בין הקב"ה כבורא ומרפא לבין הרפואה האנושית. האם "לא טבעי"
להתערב בטבע ולערוך בו שינויים?

קרא עוד »

הוו זהירים בנטיעות

חלק א- הקדמה בלימוד המשותף נעסוק ברעיון יהודי עתיק יומין, שהוא גם הבסיס לתפיסת העולם של הקיימות – פעילות בהווה מתוך דאגה לדורות הבאים.  עוד לפני קריאת המקורות  בואו נכיר זה את זה בדרך קצת אחרת  – כל אחד יגיד את שמו ומשהו שיש לו  "בשפע" – זמן, ידע בתחום מסוים, חברים או כל רעיון

קרא עוד »

גשר אקולוגי

נכון, סוללים כבישים, חניון, 'שלמת בטון ומלט' עלתה לנו לראש.. ועברה את הגבול, גבול הטעם הטוב, גבול הבר. חיות נלכדות בצד אחד של הכביש, אנחנו נלכדים בצד אחד של הכביש, ואיך נצא אל הטבע כשהישוב כל כך מוגדר ומגודר? אבל לפחות גם לומדים לקחים. ובכבישי הארץ חדשים-כישנים התווסף לנו גם אלמנט תכנוני חדשני: גשרים אקולוגים!

קרא עוד »

אדם וטבע

יחסי הגומלין בין האדם לטבע עפ"י הציווי האלוקי "לעבדה ולשמרה" והמשמעות הנוספת שמעניקה שנת השמיטה לקשר ההדוק בין אדם לאדמה.

קרא עוד »

האש והעצים

 ממרומי הכרמל המטלטל בין ירוק לשחור אני שומע את זעקת האילנות. זעקתם מפני האש לא החלה בשריפה הנוראה שאירעה בימי החנוכה דהשתא, אלא ימיה כימי האדם. "בשעה שכורתין אילן שעושה פרי – קולו הולך ומסוף העולם ועד סופו", למדנו בפרקי דרבי אליעזר (לד). הקול הזה אינו הולך רק מקצה העולם ועד קצהו השני מבחינת מרחב

קרא עוד »

צדקה וגמילות חסדים

צדקה וגמילות חסדים    בזמן גזרות הרומאים שאסרו על לימוד התורה, לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס. ובכ"ז בסיוון הוצא להורג בשריפה על ידי הקיסר לופינוס כאחד מעשרה הרוגי מלכות (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, א'; טור, אורח חיים סימן תקפ).הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות עץ והוא

קרא עוד »

הכנות לפסח

אני מבינה כי שריפת חמץ גורמת נזק סביבתי עצום. רציתי לדעת האם זה בכלל חשוב למנוע את הנזק הזה, והאם יש דרכים לעשות את זה יותר טוב.
תודה

קרא עוד »

ירוקים לדבר ה'

התמודדות עם המשבר האקולוגי אינה יכולה להסתפק בחקיקה מפורטת. היא דורשת גם שינוי בתפיסה הכללית של מעמד האדם ביקום, ותמורה עמוקה במערכת הערכים הרווחת בחברה.

קרא עוד »