האדמה היא אחותנו

בפגאניות האלוהות היתה חלק מן הטבע, והאדם ואלוהיו שניהם היו אובייקטים של הטבע. אמונת הייחוד [המונותיאיזם], בלמדה שאלוהים הוא הבורא, שהטבע והאדם הם שניהם חברים-נבראים של האל, גאלה את האדם מנאמנות בלעדית לטבע […] השרת הקדושה מן הטבע לא הביאה כלל לניכור של הטבע, אלא קירבה את האדם לכל חי בתוך אחוות הלל ושבח. האדמה…

נחשון בן עמינדב

כשעמדו בני ישראל על הים, היו השבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: "אין אני יורד תחילה לים", וזה אומר: "אין אני יורד תחילה לים". מתוך שהיו עומדים ונוטלים עצה אלו ואלו, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה. סוטה ל"ז

עפרו של אדם

התחיל מקבץ עפרו של אדם הראשון מארבע פנות העולם אלא אמ' הב"ה שאם יבא אדם מן המזרח למערב או מן המערב למזרח ויגיע קצו להפטר מן העולם שלא תאמר הארץ אין עפר גופך משלי חזור למקום שנבראת אלא ללמדך שבכל מקום ומקום שאדם הולך ובא והגיע קצו להפטר מן העולם משם הוא עפר גופו לשם…

בן אדמה

בֶּן אֲדָמָה יִזְכֹּר בְּמוֹלַדְתּוֹכִּי לְעֵת קֵץ יָשׁוּב לְיוֹלַדְתּוֹ מַעֲלוֹתָיו עוֹלִים עֲלוֹת שֶׁמֶשׁצַוְּארֵי אָב יִקַּח לְמֶרְכַּבְתּוֹ עוֹד מְעַט קָט יִגְדַּל וְיִוָּסֵרשַׁעֲשׁוּעָיו יוֹלְדָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ קַל כְּעֹפֶר דּוֹלֵג עֲלֵי הָרִיםיַעֲלַת חֵן חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ קָם וְהִבִּיט הִנּוֹ בְתוֹךְ רֶשֶׁתמִשְׁאֲלוֹת לֵב בָּנָיו וְלֵב אִשְׁתּוֹ שָׂשׂ בְּחֶלְקוֹ אִם רַע וְאִם נָעִיםעַל עֲמָלוֹ יַעְמֹד בְּמִשְׁמַרְתּוֹ יֶאֱבַל כִּי קָרְבוּ יְמֵי אֵבֶלכִּי יְפַחֵד פֶּן…

ברכת האילנות

אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי דניסן וחזי אילני מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהם בני אדם גמרא, ברכות מ"ג ע"ב

ארבעה ראשי שנים הם

ארבעה ראשי שנים הם:באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים.באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי.באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות.באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים: בחמישה עשרבו. משנה ראש השנה פרק א', משנה א'

רשב"י ובנו במערה

תלמוד בבלי מסכת שבת דף ל"ג עמוד ב' (מתורגם): ישבו תריסר שנים במערה. בא אליהו ועמד על פתח המערה. אמר : מי יודיעו לבר יוחאי שמת קיסר ובטלה גזרתו? יצאו. ראו אנשים שחורשים וזורעים. אמר : מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה ? כל מקום שנותנין עניהן מיד נשרף. יצאה בת קול ואמרה להם :…

כבוד זה לזה

שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס, וכולם מתו בפרק אחד (של זמן) מפני שלא נהגו כבוד זה לזה … תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת (שבועות) תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס ע"ב

עין צרה

י"ב אלף תלמידים היו לו לרבי עקיבא מעכו ועד אנטיפרס, וכולם בפרק אחד מתו.  למה, שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו…ולבסוף העמיד שבעה…אמר להם: בני, הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו, תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם. עמדו ומלאו את כל הארץ תורה" בראשית רבה ס"א ג'

בשבילי נברא העולם

לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך, שכל המאבד נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא. ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו: אבא גדול מאביך; ושלא יהיו המינין אומרים: הרבה רשויות בשמים. ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא: שאדם טובע כמה מטבעות בחותם…

החודש הזה לכם

א וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר.  ב הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים:  רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. שמות יב

היום אתם יוצאים בחודש האביב

ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, זָכוֹר אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה; וְלֹא יֵאָכֵל, חָמֵץ.  ד הַיּוֹם, אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ, הָאָבִיב.  ה וְהָיָה כִי-יְבִיאֲךָ ה' אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ; וְעָבַדְתָּ אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה.  ו שִׁבְעַת יָמִים,…

מרור כורך- כוחו של הטבע הארצישראלי

סיפור חסידי ידוע מתאר זוג קבצנים, יהודי וגוי, המזמינים עצמם אל שולחן הסדר, על מנת ליהנות משפע המאכלים. הגוי יושב ליד השולחן, ומגלה לצערו, כי במקום להגיש את האוכל פוצחים בני הבית בקריאת מסכת ארוכה כאורך הגלות, עליה הם גם דנים בהתלהבות רבה. לבסוף, כשהוא כבר כמעט מתעלף מרעב, מוגשת מנה לשולחן, מנה שהוא מסתער…

לצאת לטבע, לדעת להשתחרר

אחד המאפיינים היפים של חגי ישראל הוא היותם רב־שכבתיים. כל חג מתחיל מהחיבור לטבע, לאדמה, לעונה החקלאית שבה הוא חל. לרובד הטבעי־חקלאי מצטרף הרובד המיוחד לישראל – הזיכרון הלאומי שאותו אנו מציינים, וכמובן  שורת ההלכות, המצוות והמנהגים הנהוגים בחג זה.   החיבור בין החג ובין העונה הוא מקסים, ומאפשר למהות החג להגיע אלינו בדרך בלתי אמצעית…

הכנות לפסח

אני מבינה כי שריפת חמץ גורמת נזק סביבתי עצום. רציתי לדעת האם זה בכלל חשוב למנוע את הנזק הזה, והאם יש דרכים לעשות את זה יותר טוב.
תודה

למשמעות הכינוי ארץ זבת חלב ודבש

הביטוי "זבת חלב ודבש" נזכר שש עשרה פעמים בתורה וחמש פעמים בשאר ספרי התנ"ך.1 בכל הפעמים, פרט לאזכור אחד,2 הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" מתייחס לארץ ישראל. במאמר זה ברצוני לרכז כמה מן ההסברים השונים שניתנו במרוצה הדורות לביטוי "ארץ זבת חלב ודבש", החל מפירושים שעלו במקורות תנאיים ועד להסברים של חוקרים והוגים בני זמננו. אנסה להציג פירושי פשט בצד פירושים דרשניים, אנתח את הפירושים השונים ואבאר את העדפתי לחלק מהם.

לכבוד הפסח – בית כנסת יפה ומקיים

ר"ח ניסן פוגש אותנו, מדי שנה , בשיאם של הניקיונות והסידורים לפסח.
בתקופה זו של השנה איש איש וביתו שוקעים באובססיית ניקיונות וסידורים, החלפת הרהיטים וניעור הספרים , וכל זאת – שלא יהיה זיק של חמץ (או אבק) בבית בעת חג החירות.

גלגל חוזר בעולם

לאורך כל השנה אנו מצווים לדאוג לעניים, אולם בפסח מודגשת מחויבות זו באופן מיוחד באמצעות אכילת המצות – לחם העוני- ומצוות 'והגדת לבנך' הנקשרות יחדיו. במפגש זה נעסוק בקטע 'הא לחמא עניא' מתוך ההגדה, נכיר את המנהגים שהתפתחו סביבו בעדות השונות ואת המשמעויות הגלומות בהם. נקרא גם פסוקים מספר שמות ודברים, סוגיה ממסכת שבת ופירושים של הרב צבאן והבן אשי חי.

עץ אינו חמץ

שריפת חמץ היא מהמצוות החביבות (על ילדים, אך לא רק…), שפעמים אנו נוטים 'להדר' בהן הרבה מעבר לשיעורן. הדבר בולט לנוכח כמות החמץ המגיעה לשריפה, שלא אחת חורגת בהרבה מעשרת הפירורים שנאספו בבדיקת החמץ.

בל תשחית- בפסח ובשגרה

חג הפסח הממשמש ובא, נושא עמו את קדחת הניקיון, ובכללה גם את נקיון ארונות המטבח, המקפיא והמזווה. במסגרת זו עולה כל פעם מחדש הדילמה מה מהדברים, שאינם נושאים כשרות לפסח, ראוי לבער ומה ניתן וראוי להשאיר בביתנו ולמכרו לנוכרי.

ביכורי אדמה

בדף לימוד זה נעסוק במצוות הביכורים בהבט האישי, החברתי והסביבתי.
מה מתחולל בנפש האדם המביא את ראשית התבואה למקדש? על הקשר שבין האדם לאדמה ולחברה שבה הוא חי.

אש אש מדורה

אחת מהתופעות היותר ישראליות שאני מכירה היא התופעה של מדורות ל"ג בעומר. מיד אחרי פסח, עוד לפני שריח הניקיון נמוג בחום הקיץ, מתמלאים רחובות ארצנו בילדים המחפשים עצים.

ימי ניסן- ברכת האילנות

דף לימוד על ברכת האילנות- השמש זורחת, השדות פורחים, הציפורים פוצחות בשיר. איזו הרגשה יש בלבכם בעת היציאה החוצה אל הטבע, בעת האביב?
המצווה המבשרת את בא האביב ברכת האילנות. זוהי ברכה ייחודית שניתן לברכה פעם אחת בשנה בעת ראיית עצי פרי מלבלבים בחודש ניסן. מה משמעות ברכה זו? מה היא מעוררת בקרב האדם הרואה את הפריחה?

מגילת רות- אזור הנוחות או אזור הנכות שלנו??

זהו אחד הנושאים המצונזרים ביותר בכל התקהלות-משפחתית או חברתית-בתרבות שופעת ארועים עמוסי אוכל ואדם. בכל מקום בו גרנו למדנו שאסור לדבר על זה- כדי חלילה לא לפגוע ביחסי שכנות וחברים, אך הפעם- לכבוד חג השבועות אני מעזה (טוב,באופן ווירטואלי) להעלות את הנושא הכאוב והרגיש לכולנו- כלים חד פעמיים…

מצוות ביכורים

כיצד מעלין את הבכורים כל העיירות שכמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנין ברחובה של עיר ולא היו נכנטים לבתים, ולמשכים הי' הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל בית ד' אלהינו. בנוהג בין האומות הוא שאומה שכל עסקה ומחיתה אינה כ"א עבודת אדמה ולא תשים מגמתה למסחר ולחרשת המעשה שהוא מורכב עם המסחר, לשום מקום דרישה למעשי ידי האומנים בעלי מלאכה וחרשת

נתינה וקבלה במגילת רות

דף לימוד לשבועות- מהי מידת האחריות של החברה לעניים שבתוכה? מהם היחסים הראויים בין הנותן והמקבל? שאלות אלה מעסיקות אותנו לאורך כל השנה, אולם ממגילת רות הן עולות מזווית נוספת, המעמידה שאלה לגבי מי הוא הנותן ומי הוא המקבל בנתינת צדקה

אקולוגיה חברתית- ר' עקיבא ורשב

בימי ספירת העומר בהם נוהגים אבלות על כך "שלא נהגו כבוד זה לזה" יש לנו הזדמנות להרחיב את ההתבוננות האקולוגית שלנו מיחסי אדם–סביבה אל יחסי אדם-אדם, ובכך להרחיב גם את משמעות המושג קיימות , למושג הכולל את היחס הנכון בינינו ובין רעינו, כחלק ממימוש הפוטנציאל האנושי וההמשכיות לדורות הבאים.

חג הפסח- חג האביב

ניסן – ראש חודשים, החודש הראשון לפי מניין השנה בתורה, חודש האביב, על שם הבשלת שיבולי השעורים, חודש הגאולה, החודש שבו היו בני ישראל משועבדים במצרים ונגאלו. ניסן הוא שם בבלי, אך לשם ניסן ניתן גם הפירוש ניצן על שם האביב, כפי שמייחסים לו: "עת האביב הגיע, הניצנים נראו בארץ".

זכר ליציאת מצרים- סולידריות חברתית

חודש ניסן על פי המסורת היהודית הינו החודש בו יצא עם ישראל ממצרים, מעבדות לחירות, והתחיל את מסעו לארץ ישראל. אירוע זה היה לאירוע מכונן שהשפיע על העולם כולו. מעשה יציאת מצרים לימד את העולם כולו שעַם יכול לשחרר את עצמו מעול השעבוד וליצור חברה חופשית ומתוקנת.

ניסן חודש האביב

חודש ניסן הוא חודש האביב, והיקום אומר שירה. הפריחה בשיאה, רב גוניות של ריחות וקולות ממלאים את האוויר. ומה נאה יותר מכל, שבליל התקדש החג מצטרף האדם לשירה – הלא היא תפילת ההלל.

ברכת האילנות הפורחים

שכנתי בירכה אותי הבוקר בנפנוף יד. "אנחנו עוקבים כל יום אחרי העץ התפוחים שלכם כדי לראות מתי הוא פורח!" היא קראה מעבר לרחוב.חייכתי חיוך רחב, כשאני מבינה בדיוק למה היא מתכוונת. מדי שנה מתאספים אנשים בחצר שלנו כדי לברך ברכה שאומרים רק פעם בשנה – ברכת האילנות, ברכה שנאמרת על עצי פרי פורחים.

שיעורים בחופש

פסח, כמו נכס משפחתי שעובר מדור לדור, הוא עניין יקר ומורכב. ההגדה היא טקסט קשה להבנה: ארבע קושיות, תשובות מעורפלות שאינן מסברות את האוזן, מניה חוזרת ונשנית של המכות, שיש המפקפקים בעצם התרחשותן, סיפורים על חכמים שנשארו ערים כל הלילה כדי לדון – במה?

לחם הענווה

את עקרון השוויון בין בני אדם למדו אנשים מטבע הלידה והמוות – "כולנו בני אדם של תשעה חודשים", אמר לי פעם דרוזי צעיר. אולם זה איננו מספיק. אנשים נולדים למשפחות שונות, וההבדלים הם כל-כך גדולים עד שאי-השוויון הופך לסימן ההיכר המובהק של החיים בין הלידה והמוות