אל תיראי אדמה

[כא] אַל-תִּירְאִי אֲדָמָה גִּילִי וּשְׂמָחִי כִּי-הִגְדִּיל ה' לַעֲשׁוֹת [כב] אַל-תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר כִּי-עֵץ נָשָׁא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם [כג] וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי-נָתַן לָכֶם אֶת-הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן [כד] וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר [כה] וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת-הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה…

התהוות העולם

א בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם:ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי-אוֹר וַיְהִי-אוֹר: בראשית א, א-ג

בריאת האדם בראשית ב

ד אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם:  בְּיוֹם, עֲשׂוֹת ה' אֱלֹקים–אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.  ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִצְמָח:  כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקים, עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה.  ו וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.  ז וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה.  ח…

קהלת – העמל והבניה של העולם – האם יש טעם?

ד הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי  בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים.  ה עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל-פֶּרִי.  ו עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים.  ז קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם.  ח כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת עָשִׂיתִי…

זכור את יום השבת

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַבָּת לְקַדְּשׁוֹ.שֵשֶת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְבִיעִי שַבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָלֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶר בִּשְעָרֶיךָ.כִּי שֵשֶת יָמִים עָשָה ה' אֶת הַשָּמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶר בָּםוַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּבָּת וַיְקַדְּשֵהוּ שמות כ', ח'

שמור את יום השבת

/* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;} שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ…

ובשנה השביעית שבת שבתון

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר.דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה.שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ,  ְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ, וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ–שַׁבָּת, לַיהוָה.שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.  אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר:  שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ.וְהָיְתָה שַׁבַּת…

מגדל בבל

א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה;וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם…

בריאת האדם בראשית א

א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ…כד וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן.  כה וַיַּעַשׂ אֱלֹקים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹקים, כִּי-טוֹב.  כו וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  כז וַיִּבְרָא אֱלֹקים…

ויכלו השמים והארץ

יום השישי. ויכֻלוּ השמים והארץ, וכל צבאם.ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשהוישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה.ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו,כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אלוהים לעשות בראשית ב', א'-ג'

לעבדה ולשמרה

ד אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם:  בְּיוֹם, עֲשׂוֹת ה’אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.  ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִצְמָח:  כִּי לֹא הִמְטִיר ה’אֱלֹהִים, עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה.  ו וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.  ז וַיִּיצֶר ה’אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה.  ח וַיִּטַּע ה’אֱלֹהִים,…

על חג הסוכות בתורה

מקור א' וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.  מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ.  מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.  מג לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם…

שמיטה דיגיטלית

שמיטה דיגיטלית ד"ר נדב ש. ברמן מצוות השמיטה היא מן המצוות שבמשך שנים רבות נראו ליהודים רבים כרחוקות מן העין. למי שאינם גרים במדינת ישראל ובארץ ישראל, עד היום עשויה השמיטה להיראות ככזו, לאור היותה 'מצווה התלויה בארץ'. עם חידוש המפעל הציוני, ניטשו ויכוחים לגבי היתר-השמיטה, והאם לצורך קיום היישוב מותר לעבד את השדות בשנת שמיטה….

לא נשכח וכן נסלח: על סליחה כשמיטת חובות

לא נשכח וכן נסלח: על סליחה כשמיטת חובותעל בועת החובות ההיסטוריים בכלכלת האשמה הישראלית ועל האפשרות להתמודד איתה באמצעות שמיטה שחר פישר "לא נשכח ולא נסלח", הססמא הישראלית שהולכת ומוצמדת לעוד ועוד מקרים בעברנו שלנו, היא היפוכה של "לא תקם ולא תטור", המצווה המקשרת בויקרא י"ט בין "לא תשנא את אחיך בלבבך" לבין "ואהבת לרעך…

שמיטה ברמת הנדיב

שמיטה ברמת הנדיב גמא שפר בגני רמת הנדיב נשתלים בכל שנה כחמישים אלף פרחים עונתיים ואלפי שיחים ועצים. הגנים ופארק הטבע לזכר הברון רוטשילד ואשתו עדה משתרעים על פני חמשת אלפים דונם, ובהם מבקרים שש מאות אלף מטיילים מידי שנה. הגנים והפארק יחד, יוצרים נוף המשלב בין גן אירופי אסתטי ופורח כל השנה, לצד חורש…

שמיטה ישראלית כמשבר יזום

שמיטה ישראליתהתמודדות עומק מחזורית המבוססת על יצירת משבר יזום אביב בריגר ועמוס כץ עם תחילת המעבר שלנו בחזרה ממשבר הקורונה, לחיים שאותם אנו מכנים כנורמליים, עולות להן שתי תחושות. לצד הרצון לחזור לחיים התוססים, הדינאמיים והתובעניים של השגרה, ישנה גם תחושת אובדן או פספוס של מספר איכויות שרק אסון בסדר גודל של מגפה גלובלית היה…

משמעות מצוות השמיטה והפרוזבול

משמעות מצוות השמיטה והפרוזבול למול מערכת האשראי, השוק אפור והבנקאות המודרנית הרב קובי וייס ועו"ד בקי כהן  "אמרת עוני – אמרת חובות" כאשר חושבים על עוני ומשפחות החיות בעוני, מזכירים בעיקר מחסור במזון, קצבאות זעומות ומצוקת הדיור. לא מדברים על אחד הגורמים המרכזיים המתלווים לחיים אלו ומקשים במיוחד על יציאה מהעוני: חובות. לרוב המשפחות מהמעמד הנמוך…

על 'שעת שמיטה' – שעות של חסד

'שעת שמיטה' – שעות של חסד חגית ברטוב ראשית, אנחנו מודים לרב רימון על הרעיון הנפלא ועל השותפות. השמיטה היא אחד הרעיונות הרדיקליים ביותר מבחינה חברתית וכלכלית שנתנה לנו התורה, אחת לשבע שנים – לשמוט את מה שמבטיח לנו פרנסה ויציבות כלכלית – האדמה, השדות. ולאפשר לכל מי שרוצה – לבוא וליטול את כל מה…

בסוד השמיטה

בסוד השמיטה הרב ד"ר יוחאי רודיק שנת השמיטה ה'תשפ"ב מהווה הזדמנות לכל אחד ואחת מאיתנו להפנים ולקיים רעיונות מגוונים העומדים בתשתית שנה זו: היבטים דתיים, חברתיים, סביבתיים, מתוך חיבור עמוק לעולם הטבע, אישיים ובעיקר חינוך למידות טובות של נתינה ודאגה לזולת. הימנעות החקלאי מעיבוד אדמתו מאפשרת לו להתפנות להעצמת עולמו הרוחני ועיסוק בתורת ישראל ומורשת…

שנת השמיטה כמודל של משמריות יהודית

"לעבדה ולשמרה" אחת לשבע שנים  שנת השמיטה כמודל  של "משמריות" יהודית עינט קרמר   וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמרה"   בראשית ב 15 תיאורי בריאת האדם בספר בראשית מהווים בסיס לתפיסת עולם אקו-תיאולוגית (סביבתית-דתית) הנקראת Stewardship, או בתרגומה העברי "משמריות". תפיסה זו נוגעת במערכת היחסים בין המין האנושי, האל ועולם הטבע, וקוראת…

הרהורי ההר (קטעי יומן מתוך תהליך עבודה)

הרהורי ההר (קטעי יומן מתוך תהליך עבודה) נעמה שקד מיכה ג, יב – ד, ג צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יהוה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים… וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד…

הר

מערך הדרכה בנושא "הר". מתאים למטיילים לבד או בקבוצה. לעולים בהר וליורדים בהר. מתוך תכנית "מעיין ולב" – תכנית שוטטות בית מדרשית של טבע עברי.

הסביבה והסביבה הדתית

היחס בעולם היהודי הדתי לתנועה הירוקה נע בין שתי גישות הפוכות: גישה הסוברת שמדובר בהתנגשות חזיתית מול גישה הטוענת להלימה מלאה בין יהדות וקיימות. אך בתווך אפשר להציע גישה שלישית: חרף העובדה שהלימה בין מקורות היהדות לסוגיות הסביבה היא מלאכותית ומאולצת, יש לה חשיבות בהצעת קריאות כיוון רעיוניות ועקרוניות. מסד לחשיבה סביבתית־יהודית חדשה

מרור כורך- כוחו של הטבע הארצישראלי

סיפור חסידי ידוע מתאר זוג קבצנים, יהודי וגוי, המזמינים עצמם אל שולחן הסדר, על מנת ליהנות משפע המאכלים. הגוי יושב ליד השולחן, ומגלה לצערו, כי במקום להגיש את האוכל פוצחים בני הבית בקריאת מסכת ארוכה כאורך הגלות, עליה הם גם דנים בהתלהבות רבה. לבסוף, כשהוא כבר כמעט מתעלף מרעב, מוגשת מנה לשולחן, מנה שהוא מסתער…

על צמחים ואנשים

הכותבת מספרת כיצד בפעם הבאה כשנרוץ לרופא שלנו אולי כדאי לעצור רגע בגינה /שדה בור ליד הבית קודם. שם נושאים הצמחים הקרובים למקום מגורינו את כוחות הריפוי החזקים ביותר עבורינו

מבריחי השממה

מאז ומתמיד לא הצלחתי להבין את האובססיה הזאת להפרחת השממה, יתרה מזו, בכל פעם ששמעתי את המשפט הזה הבטתי מהחלון החוצה לבדוק, והעיר, על שלל אנשיה וחייה היתה שם, נוכחת כתמיד

בית ספר- מטע

בית הספר האמיתי של ילדותי היה מטע התמרים בקיבוץ. כל שבוע לימודים היינו מקדישים לפחות 4 שעות עבודה בענף. בחופשות היה הענף למרכז חיינו בימי עבודה רבים וארוכים. לא פעם נשאלתי- איפה למדת? התשובה הרשמית היא ביה"ס המשותף בשדה אליהו, התשובה האמיתית היא ב"בית ספר מטע" -בענף התמרים. מה למדתי בבית הספר הזה? אחריות. העבודה…

בשר בשבת תענוג

צמחונות ויהדות לא הולכות יחד, תשאלו (כמעט) כל אדם דתי. לשיחה על צמחונות עם אנשים דתיים יש תבנית קבועה קודם כל מצטטים את המדרשים המראים שאדם הראשון בגן עדן היה צמחוני וכדומה ואז באופן כמעט אוטומטי עולה השאלה ומה עם עונג שבת? הרי יש מצווה לאכול בשר בשבת. במילים אחרות, תורה וצמחונות אכן יכולים ללכת…

את הגשם תן רק בעיתו

התפילה היהודית לגשם מבקשת שהגשמים שירדו יהיו לברכה ולא לקללה. הגשם יכול להיות ברכה, אך גם יכול להוביל להרס ואסון. נבחן את הקשר המורכב של בני האדם עם הגשם, ונראה כיצד יכולים מקורות יהודיים לסייע לנו להתחבר אל הגשם והסביבה.

תורה ירוקה

חיים בעולם המודרני באופן מאוזן עם הטבע הוא אתגר לא פשוט, אך היהדות מציעה מגוון פתרונות שעשויים
להפתיע אותנו. מה המשמעות של השילוב בין יהדות לאיכות הסביבה? היחידה כוללת צפייה בסרטון ELI

עת לטעת

הנטיעה והזריעה הם ליבם של החקלאות והגינון. הנטיעה היא גם מטאפורה בסיסית לתכנון והשקעה לטווח רחוק.
נבחן את משמעות הנטיעה בחיים היהודיים.

הוו זהירים בנטיעות

חלק א- הקדמה בלימוד המשותף נעסוק ברעיון יהודי עתיק יומין, שהוא גם הבסיס לתפיסת העולם של הקיימות – פעילות בהווה מתוך דאגה לדורות הבאים.  עוד לפני קריאת המקורות  בואו נכיר זה את זה בדרך קצת אחרת  – כל אחד יגיד את שמו ומשהו שיש לו  "בשפע" – זמן, ידע בתחום מסוים, חברים או כל רעיון…

המלך בשדה

תנועה יהודית חדשה-ישנה מעבר לים לפני כחודשיים זכיתי להשתתף באירוע המכונן של רשת JOFEE  (Jewish outdoor, food & (environmental education , שהתקיים במרכז כנסים בטבע, בלב ארצות הברית.  במשך שלושה ימים למדנו טקסטים על הדברים שקורים לנו בדרך כעם, למן הקריאה הידועה "לך לך" ועד ימינו, הכרנו וחקרנו מיזמים כדוגמת גינות קהילתיות של בתי כנסת…

גשר אקולוגי

נכון, סוללים כבישים, חניון, 'שלמת בטון ומלט' עלתה לנו לראש.. ועברה את הגבול, גבול הטעם הטוב, גבול הבר. חיות נלכדות בצד אחד של הכביש, אנחנו נלכדים בצד אחד של הכביש, ואיך נצא אל הטבע כשהישוב כל כך מוגדר ומגודר? אבל לפחות גם לומדים לקחים. ובכבישי הארץ חדשים-כישנים התווסף לנו גם אלמנט תכנוני חדשני: גשרים אקולוגים!…

לצאת לטבע, לדעת להשתחרר

אחד המאפיינים היפים של חגי ישראל הוא היותם רב־שכבתיים. כל חג מתחיל מהחיבור לטבע, לאדמה, לעונה החקלאית שבה הוא חל. לרובד הטבעי־חקלאי מצטרף הרובד המיוחד לישראל – הזיכרון הלאומי שאותו אנו מציינים, וכמובן  שורת ההלכות, המצוות והמנהגים הנהוגים בחג זה.   החיבור בין החג ובין העונה הוא מקסים, ומאפשר למהות החג להגיע אלינו בדרך בלתי אמצעית…

על הפליאה

בחברותות 1. כל אחד מהמשתתפים ישתף את חבריו בפעם אחת שהוא חווה פליאה או התפעלות 2. קראו ביחד את שני השירים הבאים :         א. כיצד השירים הללו גרמו לכם להרגיש?          ב. אילו ביטויים מתחום הדת משולבים בשירים אלו ? מדוע לדעתכם נזקקו המשוררים למילים מ"תחום הדת" לתיאור…