חובת העזרה לכלבים משוטטים
הרב עוזיאל עונה על החובה ההלכתית לעזרה לכלבים משוטטים
מאגר מידע תכני לימוד טבע עברי
הרב עוזיאל עונה על החובה ההלכתית לעזרה לכלבים משוטטים
נכתב בעבור מיזם עולמקום , המעבירים סדרת מפגשים בנושא יהדות וצמחונות.
למה כדאי לכל אחד ואחת לאמץ כלב
השבת חיונית לעתיד החברה האנושית. ודאי לאיכותה, אך כנראה גם להשרדותה.
חווית השבת בטבע
לימוד משמעותי ורלוונטי לחיינו היום, מתוך עיון במשניות נבחרות במסכת שביעית.
אחת לשבע שנים מבקשת התורה שהחברה כולה תעשה מעין הפסקה, לקיחת נשימה ארוכה, זמן איכותי לחזרה אל עצמיותה האנושית והמוסרית. בשלוש פרשיות תמציתיות אבל נוקבות להפליא התורה משרטטת את מצוות שנת השמיטה ואת שורשיהן הקיומיות: שמות פרק כג, י–יא וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ יְִתְרָם תּאֹכַל…
הצעות לפעילות במסגרות החינוך שהמוקד בהן הוא ‘שמיטה סמלית’ וכן
הפניות לאתרים היכולים להעשיר את הידע והעשייה החינוכית.
התכנים מיועדים לילדי וילדות גן וכתות היסוד א’-ב’.
כתב עת "עתר" חוגג גיליון עשירי בנושא "שמיטה". בגיליון שירים וסיפורים העוסק בשמיטה כתמה נרחבת.
בעריכת אבישר וסיוון הר שפי.
ארבעה דפי לימוד עם מקורות חדשים ועתיקים בנושאי שמיטת הקרקע, שמיטה חברתית, שמיטה וקיימות ומקום האדם בטבע.
יחסי הגומלין בין האדם לטבע עפ"י הציווי האלוקי "לעבדה ולשמרה" והמשמעות הנוספת שמעניקה שנת השמיטה לקשר ההדוק בין אדם לאדמה.
מה בין קיימות לשמיטה?
איזו ערכים חברתיים ניתן ללמוד מהשמיטה? מהי ה"קרקע" שלנו כיום והאם אנו יכולים לשמוט אותה?
מדוע אנו מצויים לשמוט את הקרקע בשנת השמיטה? איך זה משפיע על החברה?
תזריע מצורע – מה עשית השבוע כדי לפגוש ב"אחר" שלך ולגלות שהוא בדיוק כמוך?
http://midreshet.org.il/PageView.aspx?id=3174
מה עושים בטו בשבט בשנת השמיטה? הצעות לפעילות ללא נטיעת עצים
המסמך דן בשמיטה ככלי לשינוי חברתי וכלכלי, ומציע דרכים חדשניות להפוך את שנת השמיטה לשנה משמעותית ומרכזית בחיינו.
חוברת פעילויות לגילאי 10-15 העוסקת בערכי השמיטה: חקלאות, אחריות חברתית, אקולוגיה, צרכנות וזמן.
מצוות השמיטה והרלוונטיות שלה לחיינו
סדנת לימוד בנושא צדק חלוקתי
הצעה לפעילות לקראת השמיטה בשני חלקים, אורך כל חלק 45 דקות. מיועד לבני נוער.
מצוות שנת השמיטה הן מהקשות ביותר לקיום, הן בתקופה העתיקה והן הימינו אנו. לכן מתעוררים סביב קיומה פולמוסים שונים, ולכן גם הרבו חכמים להציע לה הסברים וטעמים.
בדף הלימוד המצורף כאן תמצאו לקט מדבריהם של הוגים שונים המצביעים על הטעמים החברתיים של חוקי השמיטה והיובל.
ניתן להשתמש בדף כפי שהוא או לבחור מתוכו את המקורות המתאימים ללומדים
המדרש מכנה את החקלאים שומרי השמיטה 'גיבורים'. הם נדרשים להימנע מהפקת רווחים משדותיהם ולראות כיצד נכסיהם הופכים הפקר וכל אדם או חיה יכול לבוא ולאכול מפירות הגדלים בשדות
כמה הרהורים ורעיונות מעשיים למימוש בחברה הישראלית ובקהילה
שנת השמיטה מיושמת כיום בצורה מועטת מאוד אצל רוב האנשים. כיצד ניתן ליישם את השמיטה במציאות מודרנית?
א. במאמרו "השמיטה איננה סוציאלית" עמד הרב ישראל רוזן על הסכנה שהוא רואה ב"שמיטה הישראלית". הוא הזהיר "מפני התנערות מקיום מצוותיה של תורה ודבקות רק בערכים ובהשראה אסוציאטיבית, כפי שרווח לא מעט בהגותן של התנועות הלא-אורתודוקסיות, ולאחרונה גם בזרם המכונה "יהדות ללא מחויבות"." למרות הערכתי למאמץ שמשקיע הרב רוזן בהגנה על קדושת התורה ומצוותיה, והזדהותי…
שמיטה ישראלית כבר זמן רב שקיימת תחושה כי שמירת כשרות בלבלה אותנו. במקום לדבר על זכות השמיטה, ועל המצוה לאכול את פירותיה הקדושים, הרבנויות מציינות על המוצרים "ללא חשש שמיטה" כאילו השמיטה היא עבירה או איסור. לשמיטה יש הרבה פנים: פנים סוציאליות: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה: לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך". במשך…
בפרשת בהעלותך כתב הרב רוזן כנגד יוזמות "שמיטה ישראלית" וטען שיוזמה זו אין לה 'דבר עם הלכות שנת השמיטה'. בתגובה זו ברצוני לטעון ששמירה קפדנית על הלכות השמיטה ללא עיסוק במטרות השמיטה החברתיות והאקולוגיות יהוו החטאה של שנת השמיטה. הערך הראשון במסמך רוח צה"ל הוא "דבקות במשימה לאור המטרה". כאשר מפקד בצה"ל מקבל פקודה הוא…
עיון בשיר "מדרש יונתי" של מאיר אריאל
מערך שיעור לנוער לקראת שנת השמיטה
פרשת בהר פותחת במצווה שיש לקיים עם הכניסה לארץ. יש מצוות נוספות מסוג זה, הקשורות לסביבה (ונטעתם כל עץ מאכל…); לסדר החברתי (מינוי מלך); לכלכלה (שמיטת כספים) ותוחלתן יצירת חברה בריאה בארץ בריאה. פרשתנו פותחת במצוות שמיטה: "…שש שנים תזרע שדך… ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'…". קיימות (sustainability) היא גישה כוללנית (holistic)…
נאמר בתורה (פרשת בהר, ספר ויקרא פרק כ"ה) "…דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'. שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמור, את ספיח קצירך לא…
פרשת השבוע פותחת במצוות השמיטה והיובל וכך נאמר: 'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא…
בשנת השמיטה צריכים לעסוק בנתינה באופן מיוחד. השמיטה איננה רק ערך סוציאלי. יש תוספת מרשימה ומיוחדת בשמיטה. בשמיטה כולם נותנים וכולם מקבלים!
בשנה האחרונה, אנו עדים להתעוררות אדירה של עניין ברעיון השמיטה, והפוטנציאל הגלום בו לעשייה חברתית וסביבתית. הרעיון של שנת שמיטה כל שבע שנים בעצם אומר שמפסיקים את המירוץ, את אורח החיים המבוסס על צבירת הון ורכוש. אנו מחזקים את הקהילה ואתההון החברתי על מנת לחיות ולשגשג ביחד בשנה הזאת, שנה שאסור לגדל בה אוכל למטרות…
את מצות השמיטה שנזכה לקיים בשנה הבאה עלינו לטובה הגדיר האברבנאל בפרשתנו כמצוה יסודית שיש בה את עיקרי יסודות האמונה. חינוכו של האדם לאמונה וביטחון וקבלת עול מלכות שמים מעלים את האדם לדרגת אהבה ודבקות בקדוש ברוך הוא, שהרי זו שבת לה'. אך גוונים נוספים יש במצוה זו, הפסקת העסקים הגשמיים והגברת הרוחניים גורמים לידי…
השמיטה אשר אמורה היתה לייצג חזון לחברה אידיאלית, שנה של צדק מוסר וקדושה, הפכה למושג מאיים ולסעיף מפחיד בהלכות כשרות. על מוצרים רבים מצוין "ללא חשש שביעית". במקום שהשביעית תהווה אתגר מלא ערכים, שמצוה לאכול מפירותיה, היא הפכה לדבר מסוכן ומפחיד שיש להימנע ממנו. לנו הרבנים חלק באשמה בכך שהציבור הכללי אינו יודע כמעט דבר…
פרשת בהר הינה למעשה הפרשה המרכזית בתורה בה מוזכרת מצוות השמיטה והיובל. השמיטה מופיעה בקצרה בספר שמות (פרק כ"ג) ובנוסף מופיעה מצוות שמיטת כספים בספר דברים (פרק ט"ו). למרות החזרות, התורה משתמשת בביטויים שונים לתאר את המצווה. הן בספר שמות והן בספר דברים, משתמשת התורה במושג שמיטה. " וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ", " מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים…
פרשת 'בהר' עוסקת (כמעט) כולה בעניינים המכונים במחוזותינו 'חברתיים' ו'כלכליים'. מצוות השמיטה והיובל המאכלסות את חציה הראשון של הפרשה נוגעות באופן ישיר בחקלאות (שמיטה) ובפערי המעמדות הכלכליים שנוצרו במשך חמישים שנים בחברה. בשנת היובל חוזרים לנקודת ההתחלה ומאפשרים הזדמנות שווה לצאצאי אלה שעמדו בקו ההתחלה יובל שנים קודם לכן, בבחינת אבות אכלו בוסר, אבל שיני…
פעילות חוויתית לבני נוער בנושא השמיטה
פעילות לבני נוער לגיבוש זהות יהודית סביב מעגל השנה, לחודש תשרי
בין חג החירות לחג השבועות ובין יום השואה ליום העצמאות, אני עסוק בשאלות על זמן וחירות בחיים המודרניים.
שירה, לימוד והתבוננות לשנת השמיטה
דף לימוד בנושא שמיטה
חברה שמאמצת את הרכוש ככלי הערכה חד-ממדי מסתכנת באובדן צלמה. השמיטה היא גורם מאזן: שש שנים תעבוד, תצבור, תנצל; בשנה השביעית תצמצם את עצמך – ובכך תיצור מרווח לנוכחות אנושית של האחר, חלש או מוחלש
חקרו את משמעות שנת השמיטה, שנה שביעית במורשת היהודית המורה על מנוחה לארץ ושמיטת חובות. למדו על הרקע ההיסטורי, המצוות הדתיות ותפקידה ביציבות כלכלית וסיוע לעניים דרך פרשנויות רבניות שונות.
דף לימוד בנושא חינוך לערכים בשנת שמיטה
מסחר בצמחים מהונדסים גנטית כסוגיה יהודית
לימוד לפרשת עקב על שפע- כמה, מתי ואיך.
עיון סביבתי במקורות היהדות לקראת ט"ו בשבט
יחסו של האדם אל הקרקע ומשמעותה של שנת השמיטה גם לאנשים אינן עובדי אדמה
קדושה ומוסריות | הרב שג"רשיח לשבת בהר-בחוקותי שאלת רש"י בתחילת הפרשה ידועה, וכבר הפכה למטבע לשון. 'מה עניין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצוות נאמרו מסיני? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני – אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים'. ואמנם ישנו ניגוד מובנה בין הר סיני לשמיטה. האחרונה…
איזה מין עץ אתם?
אנחנו מזמינים אתכם ללימוד קצר. בחרו אחד מן העצים המצורפים, שאתם מרגישים חיבור מיוחד אליו.
שלושה מערכי שיעור לשכבה הצעירה בנושאי יהדות וסביבה: אחריות האדם לעולם, בל תשחית ופסולת ושבת כיום כדור הארץ הלאומי.
איך ניתן לקחת אחריות על הזבל ולמנוע השחתה נוספת. מתוך מערכי שיעור לתוכנית "מפתח הלב" לשכבה הצעירה.
יום השבת כיום כדור הארץ היהודי. מערך שיעור לשכבה הצעירה במסגרת תוכנית "מפתח הלב"
האם לאדם יש אחריות על שימור העולם? מערך שיעור לשכבה הצעירה במסגרת תוכנית "מפתח הלב"
ממרומי הכרמל המטלטל בין ירוק לשחור אני שומע את זעקת האילנות. זעקתם מפני האש לא החלה בשריפה הנוראה שאירעה בימי החנוכה דהשתא, אלא ימיה כימי האדם. "בשעה שכורתין אילן שעושה פרי – קולו הולך ומסוף העולם ועד סופו", למדנו בפרקי דרבי אליעזר (לד). הקול הזה אינו הולך רק מקצה העולם ועד קצהו השני מבחינת מרחב…
האלון והאלה היו והינם שני עצים מקודשים אשר שמם כולל את האותיות א ו ל. אל – מצביע מיד על ההקשר הדתי, הפולחני והקדוש.
מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ. וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם: (משלי כח, יג)
צדקה וגמילות חסדים בזמן גזרות הרומאים שאסרו על לימוד התורה, לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס. ובכ"ז בסיוון הוצא להורג בשריפה על ידי הקיסר לופינוס כאחד מעשרה הרוגי מלכות (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, א'; טור, אורח חיים סימן תקפ).הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות עץ והוא…
מצאתי קצה בריזה, מצאתי התחלה של שביל עיזים, מצאתי שדווקא בתוך-אבל ממש בתוך, כמו שרק חופש גדול יכול להצליל אותנו דווקא כאן מסתתר המלך.
בעשרים השנים האחרונות קמו א/נשים, בעיקר בארה"ב, שמבקשים להגדיר את הכשרות בצורה התואמת יותר את ערכי הקיימות
מאמר בעקבות הרצאה 'מתקרבים לשמיטה' שהעביר ניר מנוסי על פי הדברים של הרב יצחק גינזבורג
מסה על מצוות בל תשחית מאת הרב שמשון רפאל הירש בספרו חורב.
בואו ללמוד על החשיבות הערכית של מצוות השמיטה, על הכוח של המצווה לחזק את האמונה שלנו בבורא עולם,
לשפר את המידות והיחס שלנו לזולת וגם לחזק את הקשר שלנו לארצנו.
נניח מאחורינו את בעיית השמיטה וניגש אל המשימה: מצוות השמיטה. נראה בכך אתגר להעמקת הזיקה בין העם לארץ, בין האדם לסביבתו, בין העיר לכפר, ומעל לכל – בין ישראל לאלוקיו.
ארץ ישראל כמרחב מחייה ביולוגי של עם ישראל. מאמר ליום העצמאות
מזמינה כל אחד ואחת לטעום את הריפוי הגדול שממתין במעט.
אני מבינה כי שריפת חמץ גורמת נזק סביבתי עצום. רציתי לדעת האם זה בכלל חשוב למנוע את הנזק הזה, והאם יש דרכים לעשות את זה יותר טוב.
תודה
רגע לפני שפותחים את הדלת ואת הכיס לחומרי ניקוי הקונבציונאילים, מוזמנים לקרוא על אפשרויות נוספות טבעיות ובריאות.
התמודדות עם המשבר האקולוגי אינה יכולה להסתפק בחקיקה מפורטת. היא דורשת גם שינוי בתפיסה הכללית של מעמד האדם ביקום, ותמורה עמוקה במערכת הערכים הרווחת בחברה.
האם כל מי שמחזיק ברשותו בעלי-חיים מחויב להאכילם קודם סעודתו?
אם רשאי אדם לגדל בע"ח בסמיכות לשטח חברו – ובע"ח אלו מקימים רעש כגון כלבים ותרנגולים וכדו'?
האם מותר לדוג בחכה לשם הנאה; כשלאחר שהדג נתפס הוא מוחזר לבריכה?
שוק קח תן (יד שניה) מהווה פתרון נח, זול, זמין ומהווה תשובה סביבתית לתרבות הצריכה.
איכות הסביבה הינו תחום המסוגל לחבר בין מגזרים שונים.
קהילת בית הכנסת משמשת כקהילה תומכת מבחינה רוחנית, חברתית ומשפחתית. ניתן וכדאי להיעזר בקהילה גם לצרכי פרנסה
מפגשים בנושא יהדות וסביבה, הינם הזדמנות לשלב את הקהילה בלימוד מעמיק וקבוע בתחום אותו אנו מעוניינים לקדם
הכינו משלוח מנות מקורי, גייסו את הילדים לתפור תחפושות והחליטו שמתנות לאביונים זה המצווה הפורימית שלכם השנה – שמחה פשוטה ברוח החג המתחשבת בסביבה
שאלה הלכתית בנוגע לשימוש בקבקובים מתוך מתקן האיסוף. מותר או אסור?
מהם השלבים בדרך למיחזור עלוני שבת
פעילות קהילתית המחברת בין יהדות וסביבה
דרשה או שיעור בבית הכנסת, משמש כאמצאי להעברת תכנים סביבתיים לקהילה
קידוש ירוק- זה אפשרי!
איך בונים גינת בשמים להבדלה לשימוש קהילת בית הכנסת?
דמו בנפשכם כי במדינת ישראל מוכרזת שנה שלמה כשנת שבתון חלקית המוקדשת לחיזוק המשפחתיות, חיי התרבות והקהילה. מה הייתם יכולים לעשות בשנה שכזו?
חודש שבט, הוא הזדמנות להתוודע לשירה הירוקה, האקו-פואטיקה, שכמו אחותה, האומנות הסביבתית, מבקשת לבחון את יחסי הגומלין שבין האדם והטבע ולקחת חלק במאבק הסביבתי.
הביטוי "זבת חלב ודבש" נזכר שש עשרה פעמים בתורה וחמש פעמים בשאר ספרי התנ"ך.1 בכל הפעמים, פרט לאזכור אחד,2 הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" מתייחס לארץ ישראל. במאמר זה ברצוני לרכז כמה מן ההסברים השונים שניתנו במרוצה הדורות לביטוי "ארץ זבת חלב ודבש", החל מפירושים שעלו במקורות תנאיים ועד להסברים של חוקרים והוגים בני זמננו. אנסה להציג פירושי פשט בצד פירושים דרשניים, אנתח את הפירושים השונים ואבאר את העדפתי לחלק מהם.
על הקשר בין נשים וצרכנות, וכמה טיפים לשחרור לקראת חג החירות
נוסף לצדדים שיש באקולוגיה מבחינת שמירת העולם בכללו, ומבחינת התוספת לאיכות החיים, יש צד נוסף בכל זה,
נייר עמדה כלכלי-סביבתי לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו
לאכול או לא לאכול- זאת השאלה! דף מקורות על משמעות האכילה, החל מגן עדן ועד ימינו.
רוב הקהילות בעולם הן פרי המציאות הטבעית: אנשים שהזדמנו לחיות יחד בשכונה אחת או בקהילה אחת. אך ישנן גם 'קהילות ייעוד', כלומר קהילות שנוצרות על בסיס חזון משותף.